טיפול בסרטן הפין

סוגי סרטן הפין

סרטן הפין הוא סוג נדיר של סרטן המשפיע על הפין, וניתן לסווג אותו למספר סוגים על סמך היכן הוא מתחיל והתאים המעורבים. להלן הסוגים העיקריים:

• קרצינומה של תאי קשקש (SCC)
  • קרצינומה של תאי קשקש הוא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן הפין. זה מתחיל בתאי הקשקש, שהם התאים הדקים והשטוחים המצפים את עור הפין. סוג זה מופיע לעתים קרובות כפצע או כיב בפין שאינו מרפא. ניתן לחלק את SCC לשני תת-סוגים:
    • SCC פולשני: סוג זה התפשט לשכבות עמוקות יותר של רקמה.
    • SCC לא פולשני: סוג זה נשאר בשכבת העור החיצונית.
• סַרטַן הַעוֹר: מלנומה של הפין היא סוג נדיר ואגרסיבי של סרטן שמתחיל בתאים המייצרים פיגמנטים (מלנוציטים) של העור. לעתים קרובות זה מופיע כנקודה כהה או שומה על הפין. מלנומה יכולה להיות קשה יותר לגילוי מוקדם ועלולה להתפשט במהירות אם לא מטפלים בה באופן מיידי.
• קרצינומה של תאי בסיס: קרצינומה של תאי בסיס מתחילה בתאי הבסיס, הנמצאים בשכבה הנמוכה ביותר של העור. למרות שזה נפוץ יותר על הפנים או הצוואר, זה יכול להופיע גם על הפין. סוג זה של סרטן גדל בדרך כלל לאט ויש לו פחות סיכוי להתפשט לחלקים אחרים בגוף.
• סרקומה: סרקומה הוא סוג נדיר של סרטן הפין שמתחיל ברקמות החיבור, כגון שרירים או כלי דם. זה יכול להופיע כגוש או נפיחות על הפין ועשוי לדרוש גישות טיפול שונות בהשוואה לסוגים אחרים של סרטן הפין.
• לימפומה: לימפומה של הפין מתחיל במערכת הלימפה. זה עשוי להופיע כאזור נפוח או גוש על הפין או במפשעה.

תסמינים של סרטן הפין

סרטן הפין הוא סוג נדיר של סרטן המשפיע על הפין. זיהוי מוקדם של התסמינים יכול להוביל לתוצאות טובות יותר. להלן התסמינים הנפוצים של סרטן הפין:

1. גוש או צמיחה: אחד הסימנים הראשונים או יכול לומר סימפטום הוא גוש או גידול על הפין. סוג זה של גדילה עשוי להופיע על הפיר או על ראש הפין ויכול להיות כואב או ללא כאבים. זה עשוי להרגיש קשה ולהיות שונה מהרקמה הסובבת.
2. שינויים בעור: חפש שינויים בעור הפין, כגון עיבוי, שינוי צבע או הופעת פצעים או כיבים. העור עשוי להפוך לאדום, לבן או כהה, ושינויים אלה יכולים להיות מתמשכים.
3. הפרשות חריגות: הפרשה מהפין שאינה קשורה לזיהום או למחלה המועברת במגע מיני יכולה להיות סימפטום. הפרשה זו עשויה להיות צלולה, מדממת או בעלת ריח חריג.
4. מְדַמֵם: דימום מהפין או מהאזור סביבו, במיוחד אם הוא מתרחש ללא סיבה ברורה, יכול להיות סימן לסרטן הפין. דימום זה עשוי להיות מפצעים או כיבים.
5. כאב או רגישות: כאב בפין או באזור שמסביב, במיוחד אם הוא מתמשך ואינו קשור לפציעה או זיהום, יכול להעיד על סרטן. כאב זה יכול להשתנות בין קל לחמור.
6. נפיחות: נפיחות או דלקת של הפין או בלוטות הלימפה באזור המפשעה יכולות להיות סימן לכך שהסרטן התפשט. נפיחות זו עשויה להיות מורגשת ויכולה להשפיע על התפקוד התקין של הפין.
7. קושי במתן שתן: קושי או כאב בזמן מתן שתן עלולים להתרחש, במיוחד אם הסרטן משפיע על השופכה, שהיא הצינור שדרכו יוצא השתן מהגוף.

גורמים לסרטן הפין

סרטן הפין הוא סרטן נדיר הפוגע באיבר המין, והגורם המדויק שלו לא תמיד ברור. עם זאת, מספר גורמים יכולים להגביר את הסיכון לפתח סוג זה של סרטן. להלן הגורמים העיקריים וגורמי הסיכון:

1. זיהום בנגיף הפפילומה האנושי (HPV): זיהום בסוגים מסוימים של HPV, וירוס המועבר במגע מיני, הוא גורם סיכון מרכזי לסרטן הפין. HPV יכול לגרום לשינויים בתאי הפין, מה שעלול להוביל לסרטן לאורך זמן.
2. איבר מין לא נימול: גברים שאינם נימולים עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לסרטן הפין. הצטברות של smegma (חומר מתחת לעורלה) עלולה לגרום לגירוי ולהגביר את הסיכון לסרטן.
3. היגיינה לקויה: היגיינה אישית לקויה, במיוחד אצל גברים שאינם נימולים, עלולה להוביל לגירוי כרוני ולדלקות, שעלולות להגביר את הסיכון לסרטן הפין.
4. גירוי כרוני: חומרים מגרים: גירוי כרוני או פציעה של הפין, כגון חיכוך חוזר או לבוש גרוע, עלולים להגביר את הסיכון לסרטן. גירוי זה עלול לגרום לשינויים בתאים שעלולים להוביל בסופו של דבר לסרטן.
5. עישון: שימוש בטבאקו: עישון סיגריות מגביר את הסיכון לסוגי סרטן רבים, כולל סרטן הפין. הכימיקלים בטבק עלולים לפגוע בתאים ולתרום להתפתחות סרטן.
6. גיל: סרטן הפין שכיח יותר בקרב גברים מבוגרים, במיוחד אלה מעל גיל 60. הסיכון עולה עם הגיל.
7. מערכת חיסון מוחלשת: גברים עם מערכת חיסונית מוחלשת, כמו אלה עם HIV/איידס, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסרטן הפין. ייתכן שמערכת חיסונית מוחלשת לא תוכל להדוף זיהומים שעלולים להוביל לסרטן.

שלבי סרטן הפין

השלבים של סרטן הפין חשובים בהחלטה על הטיפול והפרוגנוזה. בימוי טיפוסי זה הוא התמוטטות בדרך כלל בגישת TNM:  

• שלב 0: במילים פשוטות, הסרטן מוגבל על פני העור. אין לו פלישת רקמה עמוקה יותר או התפשטות בכלל.  
• שלב I: סרטן פולש לרקמות ממש מתחת לעור.
• שלב ב ': סרטן חדר לרקמות הפין כך שהוא עשוי לערב את הרקמות הנרגשות, השופכה; ולכמה כלי דם או עצבים. 
• שלב III: סרטן עם גרורות על בלוטות הלימפה באזור הכסל.  
• שלב IV: הסרטן התפשט למבנים שמסביב כמו הערמונית או עצם הערווה לחלקים מרוחקים של הגוף, כגון בלוטות לימפה או איברים אחרים.  

הערה: מערכת ה-TNM מסבירה את עומק הגידול (T), מעורבות בלוטות (N) והתפשטות מרוחקת (M).

גורמי סיכון:

גורמי סיכון נפוצים במחלת הפין הם זיהום HPV (במיוחד סוגי סיכון גבוהים כגון HPV 16 ו-18), חוסר ברית מילה המוביל לבעיות עם פימוזיס וסמגמה, מעל גיל 50, עישון, אנשים עם חוזק נמוך של מערכת החיסון (כגון HIV/איידס ומושתלי איברים), וטיפול ב-PUVA לפסוריאזיס. קיום גורמי סיכון אינו מבטיח סרטן הפין, ויש גברים ללא כל גורמי סיכון לוקים במחלה.

סיבוך של סרטן הפין

ממש כמו כל סרטן אחר, גם סרטן הפין מגיע עם הרבה סיבוכים מהמחלה עצמה ומהניהול שלה. סיבוכים של סרטן הפין:

• התפשטות סרטן (גרורות): סרטן הפין נוטה להתפשט לבלוטות הלימפה ולאיברים הסמוכים לפני התפשטות לבלוטות הלימפה והאיברים. 
• סיבוכים במעיים: גידולים כאלה בתוך מערכת השתן יכולים לחסום את השופכה, וכתוצאה מכך לבעיות הקשורות במתן שתן או שינויים בזרימה שלה.
• כְּאֵב: סרטן חלל הפין חמור מדי; זה גורם לסבל מייגע.
• הַדבָּקָה: פצעים או גידולים כאלה יכולים להידבק.
• סיבוכים כירורגיים: טיפול בסיבוכים כרוך בסיכונים כירורגיים, כולל אך לא רק זיהום ודימום, הפרעות זיקפה, שינוי במתן שתן ובצקת לימפה. 
• סיבוכים של טיפול בקרינה: זה יכול לגרום לגירוי בעור, עייפות, בעיות במתן שתן ושינויים ארוכי שנים בתפקוד המיני. 
• סיבוכים כימותרפיים: אלה עלולים לגרום לבחילות, נשירת שיער, עייפות וסיכון מוגבר לזיהום. 
• השפעה פסיכולוגית: השפעות פסיכולוגיות כמו חרדה ושינויים בדימוי הגוף שכיחות. 

סיבוכים תלויים בשלב הסרטן ובטיפול המתקבל. אבחון מוקדם ודיון עם ספקי שירותי הבריאות הם הדרכים הטובות ביותר למזער סיכונים. 

מניעת סרטן הפין

כדי למנוע סרטן הפין, יש צורך לפעול על פי גורמי הסיכון הידועים. גישות מניעה עיקריות נדונות להלן. גישות מפתח למניעה:

• חיסון נגד HPV: חיסון HPV הניתן לפני תחילת הפעילות המינית מגן מפני סרטן הפין על ידי כיסוי זני HPV בסיכון גבוה. 
• תרגול מין בטוח: שימוש בקונדום והגבלת מספר בני הזוג המיניים עשויים להפחית את הסיכון להעברת HPV. 
• היגיינה: ניקיון הפין עם כביסה רגילה מתחת לעורלה עשוי להפחית את הסיכון לסרטן ולזיהום. 
• עישון: הימנעות מעישון מפחיתה את הסיכון לסרטן הפין ולסרטן בכלל. 
• פימוזיס: התייעץ עם רופא בנוגע לפימוזיס כדי למנוע סיבוכים, אשר עשויים להזדקק לטיפול. 
• בדיקה עצמית: בדוק באופן קבוע את איבר המין שלך עבור כל חריגות, כגון פצעים, שינוי צבע או גושים. 
• הגנה על חסינות: חולים שנדבקו ב-HIV צריכים להישאר בטיפול אנטי-רטרו-ויראלי לשליטה חיסונית. 
• בדיקה רפואית קבועה: הודע לרופא שלך על כל שינוי באיבר המין שלך בקביעות.

הסעד: אפשרויות הטיפול בסרטן הפין משתנות בהתאם לשלב והיקף המחלה. הטיפולים מורכבים לרוב מניתוח, כגון כריתת רחם חלקית או מלאה. במקרים של חומרה גבוהה יותר, ניתן לשלב כימותרפיה והקרנות עם ניתוח. יתר על כן, טיפולים מקומיים ואימונולוגיה עשויים להילקח בחשבון, במיוחד עבור מחלות ממאירות מקומיות או בשלב מוקדם. כדי שסרטן הפין ינוהל כראוי, גילוי מוקדם ואסטרטגיות טיפול נרחבות חשובים.

•  אבחון: כדי לקבוע את קיומו ושלבו של סרטן הפין, מתבצעת תחילה הערכה מקיפה הכוללת בדיקה גופנית, ביופסיה ובדיקות הדמיה (כגון MRI או אולטרסאונד).
  
• ייעוץ צוות רב תחומי: קבוצה של מומחים רפואיים, כגון אונקולוגים קרינה, אורולוגים ואונקולוגים רפואיים, פועלים יחד על מנת ליצור תכנית טיפול מותאמת אישית המתאימה לדרישות הייחודיות של כל מטופל.
• כִּירוּרגִיָה: עבור סרטן הפין, האפשרויות הניתוחיות כוללות דיסקציה של בלוטות הלימפה (הסרת בלוטות לימפה שכנות לבדיקת גרורות), כריתה חלקית או מלאה (הסרת חלק מהפין או כולו), וכריתה מקומית (הסרת הגידול בתוספת שוליים קצרים של הרקמה הסובבת).
• טיפול בקרינה: במצבים שבהם הניתוח אינו מעשי או כדי לשפר את התוצאות הניתוחיות, ניתן לבצע טיפול בקרינה לבד או בשילוב עם ניתוח כדי למקד ולהכחיד באופן ספציפי תאי סרטן.
• כימותרפיה: כאשר הסרטן התפשט מחוץ לפין, ניתן להשתמש בתרופות כימותרפיות לפני או אחרי הניתוח כדי לכווץ את הגידול, להרוג תאים סרטניים ולהוריד את הסיכוי להישנות.
• אימונותרפיה: כדי לחזק את ההגנה של הגוף מפני תאים סרטניים ולסייע במאבק במחלה, הרופאים עשויים לתת תרופות אימונותרפיות.
• טיפול מעקב: לאחר הטיפול, יש צורך בייעוץ מעקב שגרתי כדי להעריך את יעילות הטיפול, לנהל את כל ההשפעות השליליות ולפקח על הישנות. כדי לסייע למטופלים בהסתגלות לתופעות הלוואי הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות של הטיפול בהם, ניתן להציע גם טיפול שיקום וטיפול תומך.