סרטן הנרתיק

סימפטומים: דימום חריג מהנרתיק, כגון דימום לאחר לידה או דימום במהלך פעילות מינית, הפרשות מדממות, מימיות או מסרחות מהנרתיק, ואי נוחות או כאב באגן הם חלק מהתסמינים הקשורים לסרטן הנרתיק.

גורם: הסיבה המדויקת לסרטן הנרתיק אינה ידועה תמיד, אך מספר גורמים, כגון עישון סיגריות, פגיעה במערכת החיסון, היסטוריה של סרטן חלל צוואר הרחם או תוצאות לא תקינות של בדיקת פאפ, יכולים להעלות הסיכון.

הסעד: ניתוח משמש בדרך כלל כדי להסיר את הרקמה הממאירה מהנרתיק. כימותרפיה ו/או טיפול בקרינה בצעו הליך זה כדי למגר כל תאים סרטניים שעדיין קיימים. ניתן להמליץ ​​על טיפולים נוספים, כגון טיפול ספציפי או אימונותרפיה, בהתאם לשלב והיקף הסרטן הנוכחיים. כשמדובר בשיפור תוצאות סרטן הנרתיק עבור חולים, גילוי מוקדם ותכנון יסודי לטיפול חיוניים.

אבחון: היסטוריה רפואית מקיפה ובדיקה גופנית, הכוללת בדיקת אגן, הם הצעדים הראשונים בתהליך. בדיקת פאפ, קולפוסקופיה, ביופסיה או חקירות הדמיה (סריקת CT, MRI) הן דוגמאות לבדיקות אבחון המבוצעות כדי לאשר את האבחנה ולברר את היקף הסרטן.

הערכה טרום ניתוחית: לפני קבלת כל טיפול רפואי, חולים עוברים הערכה יסודית כדי לקבוע אם הם בריאים מספיק כדי לעבור ניתוח. בדיקות דם, חקירות הדמיה, בדיקות תפקודי ריאות ולעיתים אלקטרוקרדיוגרמה (ECG) או צילום חזה הן דוגמאות לכך.

חומר הרדמה: המטופל מקבל חומר הרדמה ביום ההליך על מנת לוודא שהם נוחים וללא כאבים. בהתאם לטכניקת הניתוח הספציפית ולבריאותו של המטופל, ייעשה שימוש בהרדמה כללית או אזורית.

גישה כירורגית: האסטרטגיה הכירורגית לסרטן הנרתיק מותנית במספר היבטים, לרבות בריאותו הכללית של המטופל, מיקומו של הגידול בתוך הנרתיק ושלב הסרטן והיקפו. במקרים מתקדמים יותר, טיפולים כירורגיים יכולים לכלול הוצאת אגן, דיסקציה של בלוטות הלימפה או כריתה של הרקמה הממאירה (כריתת נרתיק).

ניתוח בלוטות לימפה: כדי לוודא אם הגידול הממאיר התקדם מעבר לנרתיק, חולים מסוימים עשויים לדרוש הסרה של בלוטות לימפה באגן (כריתת לימפה). זה מסייע באימת הסרטן ומכוון את הבחירה של טיפולים אחרים.

שִׁחזוּר: אם רקמה משמעותית מוסרת במהלך כריתת נרתיק וניתוח בלוטות הלימפה, ייתכן שיהיה צורך בניתוח שחזור כדי לשחזר את ארכיטקטורת האגן ותפקודו. זה יכול לכלול שיטות כמו דשי רקמה מקומיים או השתלת עור.

טיפול לאחר ניתוח: לאחר הניתוח, מטופלים נמצאים במעקב קפדני באזור ההתאוששות עבור כל אינדיקציה לסיבוכים, כולל קרישי דם, דימום או זיהום. מוצעים גיוס מוקדם לפי דרישה, טיפול בפצעים וטיפול בכאב. לאחר הניתוח, ניתנות למטופלים הנחיות לטיפול לאחר הניתוח, הכוללות ייעוץ לתזונה, רמת פעילותם ומפגשי מעקב לניטור וטיפול משלים במידת הצורך.