טיפול בפסוריאזיס

תסמינים של פסוריאזיס: כוללים קשקשים כסופים המכסים כתמי עור אדומים ויבשים הנוטים להיות מלווים באי נוחות, צריבה או צריבה. בעוד שהטלאים הללו יכולים להופיע בכל מקום בגוף האדם, הם לרוב משפיעים על פיקות הברכיים, הממוקמות לכיוון החלק האחורי של גוף האדם. יש להם קרקפות ומרפקים. פסוריאזיס חמור יכול להוביל לדלקת פרקים עם פסוריאזיס, הפרעה המאופיינת באי נוחות במפרקים ונפיחות.

גורם: ההפרעה האוטואימונית פסוריאזיס מאופיינת בתחלופה מהירה של תאי עור ובהיווצרות כתמים עבים ובעלי קשקשים. זה נובע מכך שמערכת החיסון של הגוף מכוונת בטעות לתאים בריאים. בעוד שהגורם המדויק לפסוריאזיס אינו ידוע, ההפרעה במערכת החיסונית, התורשה והגורמים הסביבתיים נחשבים כולם מעורבים.

הסעד: הפחתת הדלקת, האטה בהתפשטות התאים בעור והקלה בתסמינים הם המטרות העיקריות של שיטות הטיפול בפסוריאזיס. תרופות מקומיות המסייעות למזער דלקת וצמיחת קשקשים, כולל סטרואידים, שוות ערך ויטמין D ורטינואידים שהם טיפולים נפוצים. במקרים בינוניים עד חמורים, ניתן להמליץ ​​על טיפולים נוספים כגון מוצרים ביולוגיים, ציקלוספורין או מתוטרקסט, כמו גם תרופות מערכתיות. טיפול יעיל בתסמינים כרוך גם בביצוע שינויים באורח החיים כדי להפחית מתח, להתרחק מטריגרים כמו סיגריות ושתייה מופרזת, ולהעניק לחות לעור בלוח זמנים קבוע.

הערכה ראשונית: המטופל עובר הערכה מקיפה על ידי רופא עור כדי להעריך את חומרת הפסוריאזיס, האזורים המושפעים והבריאות הכללית.

פיתוח תכנית טיפול: על סמך ההערכה נבנית תכנית טיפול מותאמת אישית, תוך התחשבות בסוג הפסוריאזיס, חומרתה והעדפות וההיסטוריה הרפואית של המטופל.

טיפולים מקומיים: ניתן לרשום למטופל תרופות מקומיות כגון קורטיקוסטרואידים, אנלוגים של ויטמין D, רטינואידים או מעכבי קלציניורין למריחה ישירות על העור הפגוע כדי להפחית את הדלקת ולהאט את צמיחת תאי העור.

פוטותרפיה: לפסוריאזיס בינוני עד חמור, ניתן להמליץ ​​על פוטותרפיה. זה כרוך בחשיפת העור לאור אולטרה סגול (UV) תחת פיקוח רפואי כדי להפחית את הדלקת ולהאט את מחזור תאי העור.

תרופות מערכתיות: במקרים של פסוריאזיס חמורה שאינם מגיבים לטיפולים אחרים, ניתן לרשום תרופות סיסטמיות כגון מתוטרקסט, ציקלוספורין או תרופות ביולוגיות. תרופות אלו פועלות בכל הגוף כדי לדכא את המערכת החיסונית ולהפחית דלקת.

שינויים בסגנון חיים: מומלץ למטופל לבצע שינויים באורח החיים כדי לסייע בניהול תסמיני פסוריאזיס. זה עשוי לכלול הימנעות מטריגרים כגון מתח, עישון וצריכת אלכוהול מופרזת, שמירה על תזונה בריאה ותרגול הרגלי טיפוח טובים.

טיפול מעקב: פגישות מעקב קבועות מתוכננות כדי לעקוב אחר התקדמות הטיפול, להעריך את יעילות התרופות או הפרוצדורות ולבצע את כל ההתאמות הנדרשות בתוכנית הטיפול. רופא העור עשוי גם לספק חינוך ותמיכה כדי לעזור למטופל לנהל את מצבו ביעילות.