ניתוח ורטיגו

ורטיגו הוא סוג של סחרחורת שיכולה להיגרם ממגוון מצבים, כולל הפרעות באוזן הפנימית, פגיעות ראש ותרופות מסוימות. בעוד שרוב המקרים של ורטיגו ניתנים לניהול באמצעות תרופות ושינויים באורח החיים, במקרים מסוימים עשויים לדרוש ניתוח. האפשרויות הכירורגיות לסחרחורת כוללות קטע עצב וסטיבולרי, כריתת מבוך ופירוק שק אנדולימפטי. קטע עצב וסטיבולרי כרוך בחיתוך העצב הנושא מידע על איזון והתמצאות מרחבית מהאוזן הפנימית למוח. כריתת מבוך כוללת הסרה של כל מערכת איזון האוזן הפנימית, בעוד שפירוק שק אנדולימפטי כולל פתיחת השק האנדולימפטי כדי לשפר את ניקוז הנוזלים. לכל פרוצדורה יש סיכונים ויתרונות משלו, וההליך הספציפי בו נעשה שימוש יהיה תלוי בגורם הבסיסי לסחרחורת ובמקרה האישי של המטופל.
על ניתוח ורטיגו
ורטיגו היא מחלה סנסציונית אנושית שבה אנו מרגישים מסתחררים. מטופלים ברחבי העולם מקבלים את הטיפול הטוב ביותר בוורטיגו בהודו.
הטיפול בוורטיגו תלוי במצבו. לפעמים בגלל מצבו המוח מתאושש מהמחלה מעצמו זמן מנוחה, זה תלוי גם במנגנון לשמירה על איזון.
ניתוח עבור ורטיגו מומלץ כאשר יש עדויות אובייקטיביות להפרעה חד צדדית באוזן הפנימית, כאשר הטיפול הרפואי נכשל וכאשר המטופל דורש טיפול סופי. פרוצדורות כירורגיות נפוצות הן ה-shunt endolymphatic subarachnoid, retrolabyrinthine neurectibulary neurectomy, cochleovestibular neurectomy, ו-post ampulary nerve section (singular neurectomy).
הליך של ניתוח ורטיגו
ניתוח ורטיגו שמור בדרך כלל למקרים שבהם טיפולים אחרים נכשלו, ואיכות החיים של המטופל מושפעת קשות מהמצב. האפשרויות הכירורגיות לסחרחורת כוללות קטע עצב וסטיבולרי, כריתת מבוך ופירוק שק אנדולימפטי.
-
קטע עצב וסטיבולרי: הליך זה יכול להיעשות באמצעות חתך קטן מאחורי האוזן, והוא עשוי להתבצע בהרדמה מקומית או כללית. המנתח מזהה את העצב הוסטיבולרי וחותך אותו, מה שמפריע לתקשורת בין האוזן הפנימית למוח, ומפחית את תסמיני הוורטיגו של החולה. ההליך עשוי לגרום לאובדן שמיעה מסוים בצד הנגוע, אך זה בדרך כלל מינימלי.
-
כריתת מבוך: כריתת מבוך כוללת הסרת כל מערכת איזון האוזן הפנימית. ההליך מבוצע בדרך כלל בהרדמה כללית, והוא עשוי לדרוש אשפוז של מספר ימים. המנתח מבצע חתך מאחורי האוזן כדי לגשת לאוזן הפנימית ומסיר את מערכת שיווי המשקל. זה מבטל תסמיני ורטיגו, אך גם גורם לאובדן שמיעה מוחלט באוזן הפגועה.
-
פירוק שק אנדולימפטי: דקומפרסיה של השק האנדולימפטי כרוכה בפתיחת השק האנדולימפטי באוזן הפנימית כדי לשפר את ניקוז הנוזלים ולהפחית את הלחץ. הליך זה נעשה בדרך כלל בהרדמה כללית, והוא עשוי להתבצע באמצעות חתך מאחורי האוזן או באמצעות אנדוסקופ. המנתח מזהה את השק האנדולימפטי ויוצר פתח כדי לקדם ניקוז נוזלים ולהפחית לחץ, מה שיכול להפחית את תסמיני הסחרחורת.
לאחר כל אחד מההליכים הללו, המטופל ידרוש תקופה של מנוחה והתאוששות. הם עלולים לחוות סחרחורת או בחילות לאחר הניתוח, אשר אמורות להיפתר תוך מספר ימים עד שבועות. חשוב לעקוב אחר הוראות המנתח לטיפול לאחר הניתוח, אשר עשויות לכלול הגבלת פעילות גופנית והימנעות מתרופות או מזונות מסוימים. יש צורך בפגישות מעקב קבועות עם המנתח כדי לעקוב אחר התקדמות המטופל ולהבטיח את הצלחת ההליך.