לימפה הצומת ביופסיה
בלוטות הלימפה הן מרכיבים חיוניים של מערכת הלימפה, הממלאים תפקיד מכריע בתפקוד החיסוני. מבנים קטנים בצורת שעועית המופצים בכל הגוף, הם מסננים ולוכדים חומרים מזיקים כמו חיידקים ווירוסים. בלוטות הלימפה מכילות תאי חיסון המסייעים במאבק בזיהומים ובוויסות התגובה החיסונית של הגוף. נפיחות או רגישות בצמתים אלה מעידים לעתים קרובות על תגובה חיסונית לזיהום.
קבע פגישה
על ביופסיה של בלוטות הלימפה
ביופסיה של בלוטות הלימפה היא הליך אבחון לבדיקת רקמת בלוטות הלימפה לאיתור חריגות או מחלות. מבוצעת בדרך כלל כאשר בלוטות הלימפה מוגדלות או חשודות, הביופסיה כוללת הסרת דגימת רקמה קטנה לצורך ניתוח. זה יכול לעזור לזהות זיהומים, הפרעות אוטואימוניות או סרטן.
ההליך עשוי להתבצע באמצעות שאיבת מחט עדינה, ביופסיית מחט ליבה או כריתה כירורגית, בהתאם למקרה. תוצאות מביופסיה של בלוטות הלימפה מסייעות באבחון מדויק ומנחות תוכניות טיפול מתאימות, ומספקות מידע מכריע על מהותן והיקף המחלות הפוטנציאליות המשפיעות על מערכת הלימפה.
הליך של ביופסיה של בלוטות הלימפה
ניתוח ביופסיה של בלוטות לימפה הוא הליך אבחנתי הכולל הסרה של דגימת רקמה מבלוטת לימפה לצורך בדיקה. להלן סקירה כללית של ההליך בחמש נקודות מפתח:
-
הכנת המטופל: לפני הניתוח, המטופל עובר הערכה יסודית, כולל מחקרי הדמיה ואולי שאיבת מחט עדינה לזיהוי בלוטת הלימפה. ניתנות הנחיות לפני הניתוח, שעשויות לכלול צום לפני ההליך והפסקת נטילת תרופות מסוימות.
-
הַרדָמָה: ניתוח ביופסיה של בלוטות לימפה מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית, כאשר המטופל ער אך אזור המטרה קהה. במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בהרדמה כללית, במיוחד אם יש צורך לבצע ביופסיה של בלוטות לימפה מרובות או אם ההליך נרחב יותר.
-
טכניקות ביופסיה: קיימות טכניקות שונות לקבלת ביופסיה של בלוטות הלימפה. שאיבת מחט עדינה כוללת שימוש במחט דקה כדי למשוך דגימת רקמה קטנה. ביופסיית מחט הליבה משתמשת במחט חלולה גדולה יותר כדי לקבל דגימת רקמה משמעותית יותר. במקרים מסוימים, כריתה כירורגית של בלוטת הלימפה כולה עשויה להיות נחוצה לצורך ניתוח מקיף.
-
הדמיה הדרכה: במהלך ההליך, ניתן להשתמש בטכניקות הדמיה כגון אולטרסאונד או סריקות CT כדי להנחות את המנתח למיקום המדויק של בלוטת הלימפה הממוקדת. זה מבטיח דיוק וממזער את הסיכון לפגיעה במבנים שמסביב.
-
טיפול לאחר ניתוח: לאחר הביופסיה, החולים מקבלים טיפול לאחר הניתוח, הכולל מעקב אחר כל סימני סיבוכים, כגון דימום או זיהום. ניתנות טיפול בכאב והנחיות לטיפול בפצעים. הרקמה המופקת נשלחת למעבדה פתולוגית לבדיקה, ולתוצאות יש תפקיד מכריע באבחון מצבים כמו זיהומים, הפרעות אוטואימוניות או סרטן.
