טיפול בציסטה של ​​ברתולין

הטיפול בציסטה של ​​ברתולין כולל התערבויות שמטרתן להקל על הסימפטומים, לפתור את הציסטה ולמנוע זיהום. בחירת הטיפול תלויה בחומרת התסמינים, בגודל הציסטה ובנוכחות של זיהום. במקרים מסוימים, תרופות ביתיות פשוטות ואמצעי טיפול עצמי עשויים להספיק, בעוד שמקרים מורכבים יותר עשויים לדרוש התערבות רפואית, כולל פרוצדורות כירורגיות.

תסמינים של ציסטה של ​​ברתולין

1. גוש ללא כאבים: התסמין השכיח ביותר הוא גוש קטן ונטול כאבים ליד פתח הנרתיק. גוש זה עשוי שלא להבחין בו ויכול להשתנות בגודלו.

2. אי נוחות או כאב: אם הציסטה נדבקת, היא עלולה לגרום לאי נוחות או כאב. הכאב יכול להיות מורגש בזמן הליכה, ישיבה או במהלך פעילות מינית.

3. נפיחות: האזור סביב הציסטה עלול להתנפח, מה שמקשה על תנועה נוחה.

4. אדמומיות וחום: במקרים של זיהום, העור סביב הציסטה עלול להפוך לאדום וחם למגע, מה שמעיד על דלקת.

5. היווצרות אבצס: ציסטה של ​​ברתולין נגועה יכולה להתפתח למורסה, שהיא אזור מלא מוגלה שעלול לגרום לכאב ואי נוחות משמעותיים.

6. קַדַחַת: אם נוצרת מורסה, היא עשויה להיות מלווה בחום נמוך כאשר הגוף מנסה להילחם בזיהום.

7. ניקוז: במקרים מסוימים, הציסטה עלולה להתנקז מעצמה, מה שמוביל לשחרור מוגלה או נוזל אחר.

8. קושי בהליכה או בישיבה: בשל אי הנוחות והכאב, חלק מהנשים עשויות להתקשות ללכת או לשבת לתקופות ממושכות.

גורמים לציסטה של ​​ברתולין

ציסטה של ​​ברתולין נוצרת כאשר בלוטות ברתולין, הממוקמות ליד פתח הנרתיק, נחסמות. להלן הסיבות העיקריות:

1. חסימה של הצינור: הסיבה השכיחה ביותר היא חסימה בצינור הנושא נוזל מבלוטות הברתולין. חסימה זו מונעת מהנוזל להתנקז כראוי, מה שמוביל להיווצרות ציסטה.

2. זיהום: לפעמים, זיהום בבלוטה או בצינור שלה יכול לגרום לדלקת וחסימה, וכתוצאה מכך לציסטה. זיהומים המועברים במגע מיני (STIs) כמו זיבה או כלמידיה יכולים גם הם להוביל לזיהומים הגורמים לציסטות.

3. שינויים הורמונליים: שינויים הורמונליים, כגון אלו המתרחשים במהלך הריון או גיל המעבר, יכולים להשפיע על הבלוטות ולהוביל להיווצרות ציסטה.

4. פציעה או טראומה: פגיעה באזור הנרתיק או טראומה במהלך הלידה עלולה לגרום לדלקת ולחסום את הצינורות, וכתוצאה מכך לציסטה.

5. מצבים דלקתיים: מצבים הגורמים לדלקת, כגון מחלת אגן דלקתית (PID), יכולים להשפיע על בלוטות הברתולין ולתרום להיווצרות ציסטות.

6. גורמים גנטיים: חלק מהנשים עשויות להיות נוטות יותר לפתח ציסטות של ברתולין בשל המבנה הגנטי שלהן.

גורמי סיכון לציסטה של ​​ברתולין

מספר גורמים יכולים להגביר את הסיכון לפתח ציסטה של ​​ברתולין:

1. זיהומים המועברים במגע מיני (STIs): זיהומים כמו זיבה או כלמידיה עלולים לגרום לדלקת ולחסום את בלוטות ברתולין, מה שמוביל לציסטות.

2. שינויים הורמונליים: שינויים ברמות ההורמונים במהלך ההריון, גיל המעבר או טיפולים הורמונליים יכולים להשפיע על הבלוטות ולהגביר את הסיכון להיווצרות ציסטות.

3. טראומה קודמת: פציעות או טראומה לאזור הנרתיק, כגון אלו כתוצאה מלידה או תאונות, עלולות לחסום את צינור הבלוטה ולהוביל לציסטות.

4. מחלה דלקתית של האגן (PID): מצב זה גורם לדלקת באיברי האגן ויכול להשפיע על בלוטות ברתולין, להגביר את הסיכון לציסטות.

5. דלקת כרונית: גם מצבים הגורמים לדלקת כרונית באזור איברי המין יכולים לתרום להתפתחות הציסטות של ברתולין.

6. גיל: נשים בגיל הפוריות נוטות יותר לפתח ציסטות של ברתולין בהשוואה לאלו שנמצאות לאחר גיל המעבר.

מניעת ציסטה של ​​ברתולין

מניעת הציסטות של ברתולין כרוכה בכמה שלבים פשוטים:

1. תרגול סקס בטוח: השתמש בקונדומים וקבל בדיקות STI סדירות כדי להפחית את הסיכון לזיהומים שעלולים לחסום את בלוטות ברתולין.

2. שמור על היגיינה טובה: שמור על אזור איברי המין נקי ויבש כדי למנוע זיהומים וחסימות.

3. בדיקות בריאות סדירות: בקר אצל ספק שירותי הבריאות שלך לבדיקות אגן קבועות כדי לזהות בעיות מוקדם.

4. ניהול שינויים הורמונליים: שוחח על טיפולים הורמונליים או שינויים עם הרופא שלך כדי למזער את השפעתם על בריאות הבלוטה.

5. הימנע מטראומה: הקפד להימנע מפציעות או טראומה לאזור הנרתיק.

אבחון ציסטה של ​​ברתולין

הפות נבדקת בדרך כלל כדי לאבחן ציסטה או מורסה של ברתולין. לפני ביצוע בדיקה כלשהי, גינקולוג עשוי לברר את התסמינים וההיסטוריה הרפואית. הבדיקות המפורטות להלן מוצעות לאבחון של ציסטות או אבצסים של ברתולין:

1. בדיקת אגן: בבדיקה זו, בלוטת ברתולין מוצגת ומורגשת עבור כל חריגות, כגון ציסטה ללא כאבים או מורסה כואבת הממוקמת ליד פתח הנרתיק.
2. STI או זיהום חיידקי: אם יש חשד לזיהומים המועברים במגע מיני, גינקולוגים עשויים לקחת דגימה של הפרשות בתולים כדי לבדוק זיהומים המועברים במגע מיני או חיידקים אחרים.
3. בִּיוֹפְּסִיָה: התערבות רפואית עשויה לכלול נטילת תרבית או ביופסיה של הציסטה כדי לבדוק אם יש זיהום או סרטן; ביופסיה מומלצת לנשים מעל גיל 40 או לנשים לאחר גיל המעבר כדי לשלול סרטן.
   
   

כדי לטפל ב-Bartholine cryst, ישנן צורות רבות של טיפול שניתן לבצע כדי להתאושש לחלוטין מהכאב והמחלה.

1. קומפרסים חמים: מריחת קומפרסים חמים על האזור הפגוע עוזרת לקדם ניקוז ולהקל על הכאב. גישה פשוטה ולא פולשנית זו יכולה להיות יעילה עבור ציסטות קטנות ולא מסובכות.

2. אמבטיות סיץ: אמבטיות סיץ כוללות השריית האזור הפגוע במים חמימים כדי לעודד ניקוז ציסטה ולהפחית דלקת. שיטה זו יכולה לספק הקלה סימפטומטית ולסייע בתהליך הריפוי.

3. חתך וניקוז: אם הציסטה נדבקת או גורמת לאי נוחות משמעותית, איש מקצוע רפואי עשוי לבצע הליך כירורגי קטן הנקרא חתך וניקוז. בהרדמה מקומית נעשה חתך קטן בציסטה כדי לנקז את הנוזל שהצטבר. הליך זה מספק הקלה מיידית ועשוי לבוא בעקבות החדרת צנתר קטן כדי לאפשר ניקוז מתמשך.

4. גידול כיס: במקרים בהם הציסטות חוזרות או הופכות לגדולות, ניתן להמליץ ​​על טיפול כיס. הליך כירורגי זה כולל יצירת פתח קבוע בציסטה, המאפשר ניקוז רציף ומונע היווצרות ציסטה עתידית. זה מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית או כללית.

5. כְּרִיתָה: במקרים נדירים כאשר אמצעים שמרניים נכשלים או אם יש חששות לגבי ממאירות, ייתכן שיהיה צורך בכריתה כירורגית של בלוטת ברתולין. הליך זה מסיר את כל הבלוטה ואת הציסטה הסמוכה, ומפחית את הסיכון להישנות. הכריתה מתבצעת בהרדמה כללית.

6. אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה: במקרים בהם יש עדות לזיהום, כגון חום, כאבים עזים או היווצרות אבצס, ניתן לרשום קורס של אנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה עוזרת לנקות את הזיהום ולמנוע את התפשטותו.

נוהל אלטרנטיבי לטיפול בציסטה של ​​ברתולין

ישנן מספר אפשרויות טיפול אלטרנטיביות זמינות לטיפול בציסטה של ​​ברתולין, אך הן אינן פופולריות ולעתים רחוקות נעשה בהן שימוש באזורים מסוימים מכיוון שהן אינן נגישות בדרך כלל.

1. לייזר פחמן דו חמצני: בטיפול זה, לייזר פחמן דו חמצני יוצר פתח בעור הפות לניקוז הציסטה. ניתן להסיר את הציסטה, להרוס באמצעות הלייזר, או להשאיר חור לניקוז נוזלים.
2. אבלציה של בלוטות חנקתי כסף: חנקת כסף משמשת לצריבה של כלי דם ובהליכי אבלציה של בלוטות. הוא יוצר גוש בחלל הציסטה, שמתנקז לפני החדרת המקל. הגוש מוסר לאחר 2-3 ימים, אך צריבה בעור עלולה להתרחש אצל 1 מכל 5 חולים.
3. סקלרותרפיה: הוא משתמש באלכוהול או חנקתי כסף כדי לטפל בציסטות בצינור ברתולין. טיפול זה ממלא את החלל ב-70% אלכוהול לאחר הניקוז. משאירים את האלכוהול למשך 5 דקות בציסטה ואז מסירים אותו.
4. שאיפת מחט: בשאיפה זו מנקזים את הציסטה באמצעות מחט ומזרק.