היסטרוזונוגרפיה
היסטרוסונוגרפיה, הידועה גם בשם סונוהיסטרוגרפיה, היא הליך אבחוני המשתמש בהדמיית אולטרסאונד כדי לבחון את הרחם ואת רירית חלל הרחם. זהו הליך זעיר פולשני המספק מידע רב ערך על הרחם, המסייע לספקי שירותי בריאות לאבחן ולנטר מצבים גינקולוגיים שונים. מאמר זה נועד לספק סקירה כללית של היסטרוסונוגרפיה, ההליך שלה, והיישומים הקליניים שלה.
היסטרוסונוגרפיה כוללת החדרה של תמיסת מלח סטרילית לרחם, ולאחר מכן שימוש בהדמיית אולטרסאונד כדי להמחיש את חלל הרחם. עירוי המלוחים עוזר להרחיב את חלל הרחם, ומספק תמונה ברורה יותר של רירית הרחם וכל חריגות אפשריות.
קבע פגישהלגבי היסטרוסונוגרפיה
היסטרוסונוגרפיה עשויה להתבצע מכמה סיבות, כולל:
-
הערכה של דימום חריג ברחם: היסטרוסונוגרפיה יכולה לסייע בזיהוי הגורם לדימום רחמי לא תקין, כגון פוליפים, שרירנים או הפרעות מבניות בתוך הרחם.
-
הערכה של מומים ברחם: הוא משמש לאיתור והערכת מומים ברחם, כגון מחיצת רחם (מצב מולד שבו הרחם מחולק על ידי מחיצה) או הידבקויות (הצטלקות בתוך הרחם).
-
מעקב אחר טיפולי פוריות: ניתן להשתמש בהיסטרוסונוגרפיה כדי להעריך את חלל הרחם ולנטר את התגובה לטיפולי פוריות, כגון הפריה חוץ גופית (IVF).
-
לוקליזציה של התקנים תוך רחמיים (IUDs): זה משמש כדי לאתר ולהעריך את המיקום של IUD בתוך הרחם.
הסיבות הספציפיות לביצוע היסטרוסונוגרפיה עשויות להשתנות בהתאם לתסמינים וההיסטוריה הרפואית של האדם.
הליך של היסטרוסונוגרפיה
למד על היסטרוסונוגרפיה, הליך אבחון להערכת הרחם. גלה את הליך ההיסטרוסונוגרפיה ואת חשיבותו בגינקולוגיה. ההליך להיסטרוסונוגרפיה כולל בדרך כלל את השלבים הבאים:
-
הכנה להליך: המטופל יתבקש לרוקן את שלפוחית השתן שלו לפני תחילת ההליך.
-
מיקום: המטופל ימוקם על שולחן בדיקה, בדומה לבדיקת אגן.
-
הכנסת ספקולום: ספקולום יוכנס בעדינות לנרתיק כדי לדמיין את צוואר הרחם.
-
ניקוי והרדמה של צוואר הרחם: ניתן לנקות את צוואר הרחם בתמיסת חיטוי, וניתן לתת הרדמה מקומית כדי למזער את אי הנוחות.
-
עירוי מלוחים: צנתר דק יוכנס דרך צוואר הרחם ואל חלל הרחם. תמיסת מלח סטרילית תוחדר לאט דרך הצנתר כדי להרחיב את חלל הרחם.
-
הדמיית אולטרסאונד: בדיקת אולטרסאונד תונח על הבטן או תוכנס לנרתיק כדי לקבל תמונות מפורטות של רירית הרחם. הרופא יבדוק היטב את חלל הרחם ויתעד כל ממצא רלוונטי.
-
סיום ההליך: לאחר השלמת ההדמיה, הקטטר יוסר, והמטופל יכול בדרך כלל לחזור לפעילות רגילה.
