המנגיומה של הכבד

סימפטומים: לרוב אין להמנגיומות בכבד תסמינים כלל והן נמצאות בטעות רק במהלך מחקרי הדמיה למחלות אחרות. אם התסמינים אכן מתממשים, הם יכולים לכלול אי נוחות בבטן בצד ימין למעלה, תחושת בחילה וכאבי בטן.

גורם: להמנגיומות בכבד יש סיבה מדויקת לא ברורה. הם נחשבים מולדים, כלומר הם קיימים מלידה, והם עשויים להיות קשורים לאנומליות ביצירת כלי דם בעוברים.

סוגי המנגיומה בכבד:

המנגיומות בכבד הן גידולים שפירים (לא סרטניים) של הכבד הנובעים מסבך של כלי דם בכבד. המנגיומות של הכבד יכולות להיות מסוגים שונים: 

1. המנגיומות מערות הם הסוג הנפוץ ביותר של המנגיומה בכבד, המורכבת מחללים גדולים ומלאי דם. נגעים אלו בדרך כלל אינם גורמים לתסמינים ולרוב מאובחנים בטעות במהלך הדמיה לבעיות אחרות.   
2. המנגיומות נימיות שכיחות פחות מהמנגיומות מערות. הם מורכבים מכלי דם קטנים וארוזים היטב. תסמינים הנובעים מהמנגיומות נימיות הם הרבה יותר סבירים, כולל כאבי בטן או תחושת מלאות.  
3. המנגיומות לא טיפוסיות הם גידולים לא סרטניים שעשויים לחקות מקרוב נגעים אגרסיביים יותר. קשה לאבחן אותם מכיוון שהם מסוגלים לעתים קרובות להתחזות לנגעים המיוחסים לגרורות.
4.  המנגיומה טרשתית הוא גידול שפיר נדיר של הכבד והריאה המתפתח בגלל ניוון של המנגיומות מערות.

במקרים נדירים, המנגיומות בכבד יכולות להגדיל את גודלן או להוביל לסיבוכים כגון דימום או היווצרות פקקת. במקרה זה, טיפול הוא אופציה הכרחית.

אבחון המנגיומה בכבד:

המנגיומות בכבד מאובחנים בדרך כלל כאשר מבוצעת בדיקת הדמיה מסיבה אחרת. בדיקות שעשויות לסייע לאשר את האבחנה אם יש חשד להמנגיומה בכבד כוללות: 

• אולטראסאונד: בדיקת הדמיה זו משתמשת בגלי קול כדי ליצור תמונות של הכבד. המנגיומות בכבד בדרך כלל מציגות מראה אופייני באולטרסאונד שעשוי לעזור להבדיל אותן מנגעי כבד אחרים.  
• סריקת סי טי: בדיקת הדמיה זו משתמשת בקרני רנטגן כדי לקבל תמונות כבד מפורטות. המנגיומות בכבד יכולות להראות גם מראה אופייני בסריקות CT.  
• MRI: על ידי שימוש בשדות מגנטיים וגלי רדיו, בדיקה זו יוצרת תמונות מפורטות של הכבד. MRI יכול לאשר את האבחנה של המנגיומה בכבד ולעזור להעריך את גודלה ומיקומה.  
• בִּיוֹפְּסִיָה: לפעמים, ייתכן שתידרש ביופסיה כדי לאשר את האבחנה של המנגיומה בכבד. ביופסיה היא הליך שבו דגימה קטנה של רקמת כבד מוסרת ונבדקת במיקרוסקופ.   
• סינטיגרפיה: שיטת הדמיה גרעינית המשתמשת בחומר מעקב רדיואקטיבי כדי להשיג תמונות של הכבד.  
• בדיקת דם: ניתן לעשות זאת כדי להעריך את תפקוד הכבד ולשלול גורמים אפשריים אחרים להפרעות בכבד.

טיפול בהמנגיומה בכבד:

רוב המנגיומות בכבד הן קטנות וא-סימפטומטיות ולכן אינן מצריכות טיפול. זכור שכאשר המנגיומה בכבד גדולה או סימפטומטית, ייתכן שיהיה צורך בטיפול. אפשרויות הטיפול בהמנגיומות בכבד כוללות:   

כִּירוּרגִיָה: ניתוח הוא הטיפול העיקרי בהמנגיומות בכבד. מטרת הניתוח היא לכרות את ההמנגיומה תוך הקפדה על פגיעה ברקמת כבד סמוכה. לפעמים, ייתכן שיהיה צורך להסיר חלק מהכבד יחד עם ההמנגיומה.  

שיטות לחסימת זרימת הדם להמנגיומה: אלה נקראים אמבוליזציה של עורק הכבד וקשירת עורקים בכבד וכוללים חסימת זרימת דם להמנגיומה. פעולה זו עשויה לעזור להמנגיומה להתכווץ או להפסיק את הצמיחה.   

השתלת כבד: המנגיומות גדולות מאוד או מורכבות שלא ניתן לטפל באמצעים אחרים הן האינדיקציה היחידה להשתלת כבד. השתלה זו עשויה להסיר את הכבד או חלק מהכבד כדי לרפא המנגיומה בכבד.

רדיותרפיה: טיפול בקרינה מהווה אלטרנטיבה נדירה לטיפול בהמנגיומות של הכבד, באמצעות קרני אנרגיה גבוהות לפגיעה בתאי ההמנגיומה, ובדרך כלל שמור למקרים הכוללים תסמינים מסיביים וטיפול לא יעיל במאסות אלו. 

תרופות: לעיתים רחוקות ניתן להשתמש בתרופות כדי לשלוט בתסמינים מסוימים כמו כאב או להקטנת גודל המנגיומה.   

בהתאם לגודל, מיקום, בריאות המטופל ותסמינים, המנגיומה בכבד עשויה להגיב בצורה הטובה ביותר לטיפול אחד על פני טיפול אחר.

סיכונים וסיבוכים של המנגיומה בכבד

המנגיומות בכבד, גידולים שפירים נפוצים הנוצרים מכלי דם, ניתן למצוא בגדלים קטנים ובדרך כלל אינם סימפטומטיים. הם בדרך כלל לא מזיקים; עם זאת, אם לגידולים אלה יש גדלים גדולים או שמתפתחים סיבוכים אחרים, אז הם יכולים גם להוות סיכונים פוטנציאליים. 

גורמי סיכון:

הנקודות הבאות עשויות לתרום או להגביר את הסבירות להיווצרות המנגיומה בכבד:

• מין: נראה שנשים סובלות יותר מהמנגיומה בכבד מאשר גברים.   
• גיל: המנגיומות בכבד מאובחנים בדרך כלל אצל אנשים בין הגילאים 30 עד 50. 
• הֵרָיוֹן: נשים בהריון או עם המנגיומות אלו נמצאות בסיכון מוגבר להתפתחות המנגיומות בכבד. נהוג לחשוב שזה יכול להיות קשור גם להשפעות של הורמון האסטרוגן על צמיחת המנגיומה בכבד.   
• טיפול הורמונלי חלופי: נשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי נגד תסמיני גיל המעבר נמצאות גם בלחץ של התפתחות המנגיומות בכבד.   

סיבוכים

רוב ההמנגיומות בכבד אינן מהוות סיבוכים כלשהם. עם זאת, סיבוכים נדירים לא מוגדרים עלולים להופיע, כגון:   

• צְמִיחָה: במקרים מסוימים, המנגיומות בכבד עשויות לגדול ולהציג תסמינים כגון כאבי בטן, בחילות, הקאות או מלאות.   
• לשבור: המנגיומות בכבד יכולות להיקרע מדי פעם, מה שמוביל להיווצרות המטומה בתוך חלל הבטן. זהו סיבוך חמור מאוד ודורש טיפול רפואי מיידי.   
• דְחִיסָה: המנגיומות גדולות של הכבד יכולות לדחוס מבנים סמוכים, כגון כלי דם ודרכי מרה, מה שמוביל להצגה של סיבוכים כגון צהבת או קרישי דם.   
• תסמונת קסאבך-מריט: תסמונת נדירה עלולה להתפתח אצל תינוקות עם המנגיומות גדולות בכבד המאופיינת בספירת טסיות נמוכה, הגורמת לבעיות דימום.

אבחון והערכה: כדי לבסס את קיומה של המנגיומה בכבד ולהעריך את גודלה, מיקומה ותכונותיה, למטופל יש בדיקות הדמיה כגון MRI, CT או אולטרסאונד.

ניטור ותצפית: אם ההמנגיומה הכבדית קטנה, א-סימפטומטית ואינה מייצרת בעיות כלשהן, ניתן לבצע בדיקות הדמיה למטופל על בסיס תכוף כדי לעקוב אחר כל שינוי בגודל הגידול או במראהו.

ניהול סימפטומטי: ניתן להשתמש בתרופות כגון משככי כאבים או תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) כדי להפחית תסמינים כגון כאב או אי נוחות אם ההמנגיומה הכבדית היא הסיבה.

אמבוליזציה: הליך זה עשוי להילקח בחשבון עבור המנגיומות כבדיות גדולות יותר או כאלו שיוצרות תסמינים או השלכות חמורות. על מנת להפחית או לייצב את ההמנגיומה, מוזרק כימיקל לעורקי הדם המספקים את הגידול על מנת לנתק את אספקת הדם שלו.

כריתה כירורגית: במספר קטן של מקרים, ניתן להמליץ ​​על כריתה כירורגית של הגידול אם ההמנגיומה בכבד גדולה, גורמת לתסמינים משמעותיים או בסיכון לקרע או דימום. החלק המכיל המנגיומה של הכבד מוסר במהלך טיפול זה.

השתלת כבד: השתלת כבד היא אפשרות טיפולית נדירה שניתן לשקול במקרים בהם ההמנגיומה בכבד גדולה, גורמת לתסמינים או השלכות משמעותיות, או אם יש חשש לממאירות.

טיפול מעקב: המטופל צריך לקבוע פגישות מעקב שגרתיות עם אנשי מקצוע רפואיים לאחר כל הליך או התערבות עבור המנגיומה בכבד על מנת לעקוב אחר החלמתם, להעריך את יעילות הטיפול שלהם ולזהות סיבוכים או הישנות כלשהם.