ניתוח פיאלופלסטיקה

ניתוח פיאלופלסטיקה שתן (פיפי) אינו יכול להגיע לשלפוחית השתן עקב חסימה, אשר מוסרת במהלך פעולה זו. הסיבה השכיחה ביותר להליך ניתוח פיאלופלסטיקה היא כריתה של חסימה בשופכן או בצינור השתן. בנוסף, חסימה שמונעת מהפיפי (השתן) להיכנס לשלפוחית השתן מוסרת במהלך טיפול זה. הסיבה השכיחה ביותר לפיאלופלסטיקה היא הסרת חסימה בצינור השתן, או השופכן. חסימות אלו מתרחשות לרוב בדיוק במקום שבו השתן עוזב את הכליות ועובר במורד הצינורות לכיוון שלפוחית השתן, עקב סטייה שהתרחשה במהלך היווצרות הצינורית. אזור זה ידוע כצומת ureteropelvic, או בקיצור UPJ.
קבע פגישהעל ניתוח פיאלופלסטיקה
תסמיני פיאלופלסטיקה : פיאלופלסטיקה היא כשלעצמה סוג של ניתוח המשמש לטיפול בתסמינים הנגרמים מחסימת צומת השופכה (UPJ) במקום להיות קשור לסימנים ישירות. מצד שני, סימנים של אי נוחות חמורה בפאנק, דלקות חוזרות בדרכי השתן (דם בשתן (המטוריה) והגדלת כליות (הידרונפרוזיס) כתוצאה מחסימת שתן ב-UPJ עשויים לרמז על הצורך בניתוח פיאלופלסטיקה. החסימה או ההתכווצות. של ה-UPJ גורם לגיבוי שתן, אשר בתורו גורם לכאב ונפיחות בכליות.
גורמים לפילופלסטיקה : פילופלסטיקה נגרמת בעיקר על ידי חסימה של צומת השופכן (UPJ), שיכולה לקרות ממספר סיבות. הסיבות השכיחות כוללות אנומליות מולדות כגון התכווצות צומת השופכה או משיכה. סיבות נוספות כוללות אבנים בכליות, צלקות מניתוחים קודמים, דלקת והתכווצות השופכן כתוצאה ממבנים סמוכים. חסימת UPJ גורמת לתסמינים כמו הגדלה של הכליות (הידרונפרוזיס), אי נוחות בצדדים, דלקות בדרכי השתן ודם בשתן על ידי חסימת המעבר הרגיל של שתן מהכליה לשלפוחית השתן. ניתוח פילופלסטי כולל ביטול החסימה ושחזור צומת השופכן כדי להקל על התסמינים הללו ולהחזיר את ניקוז השתן הרגיל.
תרופות פיאלופלסטיקה : התרופה העיקרית לחסימת צומת השופכה (UPJ) היא ניתוח פיאלופלסטיקה. על ידי שחזור דרכי השתן והסרת חסימה, הרופא מצליח להקל על תסמינים הכוללים הגדלה של כליות ואי נוחות מצמררת בצדדים.
הליך של ניתוח פיאלופלסטיקה
המטופל עובר הרדמה כללית לצורך הליך הפיאלופלסטיקה. כדי להגיע לאזור הבעייתי יוצרים את הבטן עם חתכים קטנים. חסימת צומת השופכן (UPJ) מאתרת ומוסרת על ידי המנתח, אשר גם משחזר את המסלול, אוטם את החתכים ומפקח על ריפוי המטופל לפני השחרור.
חומר הרדמה: מטופל מקבל הרדמה כללית על מנת להבטיח את ההכרה, לשכך כאבים במהלך הניתוח ולספק תוצאה ניתוחית בטוחה ומוצלחת.
חֲתָך: באמצעות טכניקות זעיר פולשניות כמו לפרוסקופיה, הממזערת טראומה, צלקות וזמן ההחלמה בהשוואה לניתוח פתוח, המנתח יוצר חתכים קטנים בבטן.
זיהוי: החסימה או ההיצרות של צומת השופכן (UPJ) ממוקמת והוסרה כראוי על ידי הרופא. כדי למקד בקפידה את המיקום הפגוע, נעשה שימוש תכוף בהליכי הדמיה מתוחכמים.
שִׁחזוּר: לאחר הסרת החסימה, המנתח משחזר את החלק העליון של דרכי השתן. כדי להחזיר זרימת שתן תקינה, ייתכן שהוא או היא יצטרכו להרחיב את הפתח, להסיר צלקות וליצור חיבור כליה-שופכן רענן.
סגירה: כדי לעודד ריפוי מתאים ולהפחית את הסיכוי לסיבוכים כמו זיהום או דימום, החתכים נסגרים בקפידה עם סיכות כירורגית או תפרים לאחר סיום השחזור.
מעקב: במהלך אזור ההתאוששות, מטופל נמצא במעקב רציף.
שיקום: תוך מספר ימים המטופל משתחרר וחוזר בהדרגה לשגרה הקבועה שלו.