טיפול באלצהיימר

מחלת אלצהיימר, הפרעה נוירודגנרטיבית מתקדמת, משפיעה על זיכרון, קוגניציה והתנהגות. מאופיין בהצטברות של משקעי חלבון לא תקינים במוח, הוא מוביל בהדרגה להידרדרות של תאי עצב. תסמינים נפוצים כוללים אובדן זיכרון, בלבול וקושי במשימות יומיומיות. בעוד שהגורם המדויק נותר חמקמק, גיל וגנטיקה הם גורמי סיכון משמעותיים.

תסמינים של אלצהיימר

מחלת אלצהיימר, הפרעה נוירודגנרטיבית מתקדמת, מתבטאת באמצעות קשת של תסמינים המתפתחים עם הזמן, ומשפיעים על התפקוד הקוגניטיבי, הזיכרון וחיי היומיום. להלן שישה תסמינים מרכזיים הקשורים לאלצהיימר:

להלן התסמינים הנפוצים של מחלת אלצהיימר:

• אובדן זיכרון: שוכחים אירועים אחרונים, שמות או פגישות, ומבקשים את אותו המידע שוב ושוב.
• קושי בתכנון: נאבקים לעקוב אחר תוכנית או עבודה עם מספרים, כגון טיפול בחשבונות או מעקב אחר מתכון.
• בלבול עם זמן או מקום: מאבדים את המעקב אחר התאריכים, העונות או שוכחים היכן הם נמצאים וכיצד הם הגיעו לשם.
• בעיה בהבנת תמונות חזותיות: קושי בקריאה, בשיפוט מרחקים או בזיהוי צבעים.
• בעיות בדיבור או בכתיבה: עוצרים בשיחות, חוזרים על עצמם או נאבקים למצוא את המילים הנכונות.
• לאבד דברים: מיקומם שגוי של פריטים ואי יכולת לחזור על השלבים כדי למצוא אותם.
• שיקול דעת גרוע: קבלת החלטות גרועות, כמו לתת כסף בקלות או הזנחת היגיינה אישית.
• נסיגה מעבודה או מפעילויות חברתיות: הימנעות מאינטראקציות חברתיות או מתחביבים מהם נהנו פעם.

גורמים לאלצהיימר

להלן מספר גורמים נפוצים למחלת אלצהיימר:

• גיל: הסיכון לאלצהיימר עולה ככל שאנשים מזדקנים, במיוחד לאחר גיל 65.
• גנטיקה: היסטוריה משפחתית של אלצהיימר עשויה להגביר את הסבירות לפתח את המחלה עקב גנים תורשתיים.
• שינויים במוח: משקעי חלבון לא תקינים, כגון פלאק עמילואיד וסבך טאו, עלולים לפגוע בתאי המוח, ולהוביל לאובדן זיכרון ולירידה קוגניטיבית.
• גורמי אורח חיים: תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית ועישון יכולים להעלות את הסיכון לאלצהיימר על ידי תרומה לבעיות בריאות הלב והמוח.
• פציעות ראש: טראומת ראש חמורה או חוזרת עלולה להגביר את הסיכון לאלצהיימר בשלב מאוחר יותר בחיים.
• מחלות כרוניות: מצבים כמו לחץ דם גבוה, סוכרת והשמנת יתר קשורים לסיכון גבוה יותר לאלצהיימר.
• חוסר גירוי מנטלי: מעורבות מוגבלת בפעילויות המאתגרות את המוח עשויה להעלות את הסיכון ללקות במחלה.
   

שלבים של אלצהיימר

מחלת האלצהיימר מתקדמת בשלבים שונים, כאשר כל אחד מהם משפיע על הזיכרון ועל היכולות הקוגניטיביות בצורה חמורה יותר לאורך זמן.

• שלב פרה-קליני: בשלב מוקדם זה, אין תסמינים בולטים, אך שינויים במוח כבר החלו. שלב זה יכול להימשך שנים לפני שמופיעות בעיות זיכרון.
• שלב קל (מוקדם): בשלב זה, אנשים עלולים לחוות אובדן זיכרון קל, קושי במציאת מילים ובעיות במשימות יומיומיות כמו ארגון או זכירת שמות. הם עשויים עדיין לתפקד באופן עצמאי אבל עם כמה אתגרים.
• שלב בינוני (בינוני): בעיות זיכרון וחשיבה מחמירות. אנשים עשויים להיאבק בזיהוי פנים מוכרות, להתבלבל לגבי זמן ומקום, ולדרוש עזרה נוספת בפעילויות יומיומיות כמו הלבשה או בישול. שינויים במצב הרוח, כגון עצבנות או דיכאון, הם שכיחים.
• שלב חמור (מאוחר): בשלב זה, אנשים מאבדים את היכולת לתקשר בצורה יעילה ונעשים תלויים לחלוטין באחרים לצורך טיפול. הם עשויים לחוות קושי בהליכה, בבליעה או אפילו בישיבה. אובדן זיכרון הופך עמוק, ולעתים קרובות הם כבר לא מזהים את יקיריהם.

הליך הטיפול במחלת האלצהיימר מתמקד בניהול התסמינים, מכיוון שעדיין אין תרופה. זה כולל תרופות ושינויים באורח החיים שיכולים לעזור לשפר את איכות החיים.

• תרופות: רופאים עשויים לרשום תרופות כמו מעכבי כולינסטראז (דונפזיל, ריבסטיגמין) כדי לעזור להגביר כימיקלים במוח החיוניים לזיכרון ולחשיבה. תרופה נוספת, ממנטין, יכולה לעזור עם תסמינים בינוניים עד חמורים על ידי ויסות כימיקלים במוח.
• טיפול קוגניטיבי: תרגילי זיכרון ופעילויות מעוררות מוח, כמו פאזלים, יכולים לעזור להאט את הירידה בתפקודים המנטליים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) משמש גם לעתים לניהול שינויים במצב הרוח.
• שינויים באורח החיים: שמירה על אורח חיים בריא עם פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת והישארות פעילה חברתית יכולים לתמוך בבריאות המוח ולהאט את ההתקדמות. ניהול שינה ומתח הוא גם חשוב.
• טיפול תומך: תמיכה משפחתית ומטפלים מקצועיים חיוניים בסיוע למטופלים לשמור על עצמאות זמן רב ככל האפשר. טיפול מיוחד, כמו ריפוי בעיסוק, יכול גם לעזור למטופלים לבצע משימות יומיומיות.