אי ספיקת ורידים כרונית במוח השדרה
מחלה שנויה במחלוקת בשם Chronic Cerebrospinal Venous Insufficiency (CCSVI) נקשרה לטרשת נפוצה (MS). משתמע מכך שאספקת דם מופחתת מעמוד השדרה והמוח כתוצאה מהיצרות ורידים עשויה להיות בעלת תפקיד בהתפתחות של טרשת נפוצה. עם זאת, עדיין קיימת אי הסכמה במקצוע הרפואה לגבי הקשר בין CCSVI לטרשת נפוצה. עייפות, אי נוחות ופגיעה קוגניטיבית הם תסמינים אפשריים. למרות שגורמים ספציפיים אינם ידועים, אנומליות ורידיות עשויות להיות אחת מהן. ישנם סוגים רבים ושונים של תרופות, כגון תרופות, שינויים באורחות החיים או ניתוחים להגברת זרימת הדם. כדי ללמוד עוד על התפקוד של CCSVI והטיפולים הפוטנציאליים, המחקר על המחלה והקשר שלה לטרשת נפוצה עדיין נמשך.
קבע פגישהעל אי ספיקת ורידים כרונית במוח השדרה
סימפטומים: עייפות, אי נוחות ופגיעה קוגניטיבית הם כמה ביטויים של אי ספיקת ורידית מוחית כרונית (CCSVI).
גורם: למרות שהגורם המדויק ל-CCSVI אינו ידוע, החריגות במבנה בורידים החוסמות את זרימת הדם מחוט השדרה והמוח נחשבות כגורם תורם.
הסעד: האפשרויות לטיפול ב-CCSVI כוללות פעולות לשיפור זרימת הדם, תרופות ושינויים באורח החיים; עם זאת, היעילות של התערבויות אלה עדיין נידונה ונחקרת.
הליך של אי ספיקת ורידים כרונית מוחי-שדרתי
אבחון: בדיקת תהודה מגנטית או אולטרסאונד דופלר הם שיטות הדמיה נפוצות לאבחון CCSVI.
אנגיופלסטיקה: הטיפול הפופולרי ביותר ב-CCSVI כולל הרחבת ורידים מכווצים או חסומים בצוואר ובחזה באמצעות צנתר בלון.
מיקום סטנטים: כדי לסייע בשמירה על ורידים פתוחים ולהבטחת זרימת דם מספקת, לעיתים ניתן להחדיר סטנטים לוורידים.
גישה: חתך זעיר באזור המפשעה משמש בדרך כלל לביצוע הניתוח, ובאמצעות חתך זה מכניסים את הצנתר ומובילים אותו לוורידים הפגועים.
הנחיות הדמיה: במהלך ההליך נעשה שימוש בפלואורוסקופיה או הדמיית אולטרסאונד כדי להנחות את מיקום הצנתר ולעקוב אחר יעילות הטיפול
התאוששות: לפני שליחתם הביתה לאחר ההליך, ייתכן שהמטופלים יצטרכו להישאר בבית החולים לזמן קצר לצורך השגחה.
מעקב: כדי לעקוב אחר התפתחות המטופל ולהעריך את יעילות הטיפול, יש חשיבות מכרעת לביקורי מעקב שגרתיים אצל הרופא המטפל.
