משאבת בקלופן תוך-תכלית
משאבת הבקלופן התוך-תיקלית היא מכשיר מושתל בניתוח המשמש לטיפול בספסטיות חמורה. על ידי אספקה ישירה של בקלופן להרפיית השריר לתוך נוזל עמוד השדרה, הוא מכוון לנוירונים שאחראים על יצירת שרירים נוקשים. אנשים שלא הגיבו לטיפול תרופתי דרך הפה עבור מחלות כמו טרשת נפוצה, שיתוק מוחין או נזק לחוט השדרה הם בדרך כלל אלו שזכאים לטיפול זה. המשאבה משפרת את התפקוד והנוחות הכוללת על ידי מתן מינון מדויק והפחתת השפעות שליליות. כדי להבטיח את תוצאות הטיפול הטובות ביותר האפשריות, רופאים חייבים לעקוב באופן קבוע ולבצע שינויים.
קבע פגישה
על משאבת בקלופן תוך-תכלית
סימפטומים: משאבת בקלופן תוך-תקלית לא תקינה עשויה להתבטא כספסטיות מוגברת, תחושות מוזרות ליד מקום המשאבה או תסמינים חיצוניים כמו נפיחות או דליפה.
גורם: הסיבות קשורות בדרך כלל לתרופות, כגון שינויים בפורמולציה, או חששות מכניים כגון עקירה או חסימה בקטטר.
הסעד: הערכה רפואית מהירה לקביעת הגורם לבעיה, החלפה אפשרית של משאבה או התאמות הגדרות, וניהול תרופתי לטווח קצר להפחתת הסימפטומים הם התרופות.
הליך של משאבת Baclofen Intrathecal
הערכה טרום ניתוחית: לפני הניתוח, המטופלים נבדקים בקפידה על ידי צוות רב תחומי הכולל לעיתים קרובות נוירוכירורג, פיזיאטר ורופא מרדים. הערכה זו בוחנת את המצב הנוירולוגי של המטופל, ההיסטוריה הרפואית והתגובה לטיפול בבקלופן דרך הפה.
בחירת החולה: מועמדים להשתלת משאבת בקלופן תוך-תיקלית הם בדרך כלל אלו עם ספסטיות חמורה אשר נוטים לתופעות לוואי בצורה בלתי נסבלת או שאינם מגיבים לתרופות דרך הפה. מצבים נפוצים כוללים פציעות בעמוד השדרה, טרשת נפוצה, טראומות מוחיות טראומטיות ושיתוק מוחין.
השתלה כירורגית: במהלך הניתוח נעשה שימוש בהרגעה בהכרה או בהרדמה כללית. צנתר מונח לתוך החלל התוך-טאלי המקיף את חוט השדרה לאחר חתך קטן באזור המותני של הגב. משאבה מושתלת תת עורית מחוברת לקצה הנגדי של הצנתר וממוקמת בחזה או בבטן.
תקופת ניסיון: ניתן לשים קטטר זמני לתקופת ניסיון לפני השתלת המשאבה במלואה. באמצעות ניסוי זה, המטופל והצוות הרפואי יכולים להעריך עד כמה טיפול בקלופן תוך-תיקלי פועל לשיפור התפקוד ולהפחתת הספסטיות.
תכנות וטיטרציה: לאחר הכנסת המשאבה, ניתן להשתמש במתכנת חיצוני כדי לשנות את כמות הבקלופן המוזרקת לאזור התוך-טקלי. טיטרציה של המינון לאורך זמן מאפשרת בקרת סימפטומים מיטבית עם כמות השפעות שליליות לפחות.
טיפול לאחר ניתוח: לאחר הניתוח, חולים נמצאים במעקב מתמיד לאיתור סיבוכים, כולל זיהום, דליפת נוזל CSF או תקלה במכשירים רפואיים. התחלה מוקדמת של טיפול שיקומי לאחר ניתוח מקובל לייעל את היתרונות התפקודיים.
ניהול לטווח ארוך: כדי להעריך את תגובת המטופל לטיפול בקלופן תוך-תיקלי ולבצע את כל השינויים הנדרשים בהגדרות המשאבה, מתוכננות פגישות מעקב שגרתיות. יש למלא מעת לעת את מאגר הבקלופן, בדרך כלל כל כמה חודשים, בהתאם למינון ולקיבולת המשאבה. יתרה מכך, מידע מסופק למטופלים ולמטפלים לגבי פרוטוקולי חירום, תחזוקת משאבות וזיהוי סיבוכים אפשריים.
