טיפול בדלקת גידים באכילס

תסמינים של דלקת בגיד אכילס

דלקת בגיד אכילס היא מצב המשפיע על גיד אכילס, הגורם לתסמינים שונים שיכולים להשפיע על הפעילות היומיומית. להלן התסמינים העיקריים:

1. כְּאֵב

• מקום: התסמין השכיח ביותר הוא כאב לאורך החלק האחורי של הרגל, ליד העקב. כאב זה מתחיל לרוב ככאב קל ועשוי להתחזק לאחר פעילות ממושכת.
• קשור לפעילות: הכאב בדרך כלל מחמיר לאחר פעילויות גופניות כמו ריצה, קפיצה או עלייה במדרגות. זה גם עשוי להיות מורגש יותר בבוקר לאחר ההתעוררות.

2. נוּקְשׁוּת

• נוקשות בוקר: אנשים עם דלקת בגיד אכילס חווים לעיתים קרובות נוקשות בגיד, במיוחד כשהם קמים מהמיטה לראשונה בבוקר. נוקשות זו משתפרת בדרך כלל ככל שהגיד מתחמם בתנועה.
• לאחר מנוחה: הגיד עלול להרגיש נוקשה גם לאחר תקופות ארוכות של חוסר פעילות, כמו ישיבה למשך זמן מה.

3. נפיחות

• רוך ונפיחות: האזור סביב גיד אכילס עלול להיות נפוח ורך למגע. הנפיחות יכולה להיות קלה או בולטת יותר, בהתאם לחומרת המצב.

4. טווח תנועה מוגבל

• גמישות מופחתת: לרגל הפגועה עשוי להיות טווח תנועה מופחת, מה שמקשה על הזזת כף הרגל או הקרסול כרגיל.

5. עיבוי הגיד

• מראה הגיד: במקרים מסוימים, גיד אכילס עשוי להיראות עבה מהרגיל, מה שיכול להיות סימן לדלקת כרונית בגיד.

6. צליל חריקה או פצפוץ

• צליל בזמן תנועה: אנשים מסוימים עשויים להבחין בצליל חריקה או פצפוץ בעת הזזת הקרסול, הנגרם כתוצאה משפשוף הגיד המודלק ברקמות שמסביב.

הגורמים ל  דלקת בגיד אכילס

דלקת בגיד אכילס היא מצב שכיח הנגרם משימוש יתר או מתיחה של גיד אכילס, המחבר את שרירי השוק לעצם העקב. מספר גורמים יכולים לתרום להתפתחות של דלקת בגיד אכילס:

1. שימוש יתר

• מתח חוזר: עיסוק בפעילויות המפעילות לחץ חוזר על גיד אכילס, כגון ריצה, קפיצה או עלייה פתאומית בפעילות הגופנית, עלול להוביל לדלקת. זה נפוץ במיוחד אצל ספורטאים או אנשים שמגבירים לפתע את האינטנסיביות או את משך האימונים שלהם.

2. שרירי שוקיים הדוקים

• גמישות מוגבלת: שרירי שוק תפוסים יכולים להפעיל עומס נוסף על גיד אכילס, מה שהופך אותו ליותר נוטה לפציעה. כאשר השרירים מתוחים, הגיד צריך לעבוד קשה יותר, מה שמגביר את הסיכון לדלקת.

3. הנעלה לא תקינה

• נעליים לא תומכות: נעילת נעליים שאינן מספקות תמיכה או ריפוד מספקים יכולה לתרום לדלקת בגיד אכילס. נעלי עקב, למשל, יכולות לקצר את הגיד לאורך זמן, מה שמוביל למתח וכאב מוגבר.

4. גיל

• גידים מזדקנים: ככל שאנשים מתבגרים, גיד אכילס יכול להיות פחות גמיש ונוטה יותר לפציעה. תהליך ההזדקנות הטבעי הזה יכול להגביר את הסיכון לדלקת בגידים, במיוחד אצל אנשים שנשארים פעילים.

5. מבנה כף הרגל

• רגליים שטוחות או קשתות גבוהות: אנשים עם רגליים שטוחות או קשתות גבוהות עשויים להיות רגישים יותר לדלקת בגיד אכילס מכיוון שמבני כף הרגל הללו יכולים להפעיל לחץ נוסף על הגיד.

6. שינויים פתאומיים בפעילות

• עליות פתאומיות בפעילות גופנית: התחלת שגרת אימונים חדשה או הגברת עצימות פתאומית של קיימת ללא הכנה מתאימה עלולה לאמץ את גיד אכילס, ולהוביל לדלקת.

כיצד למנוע דלקת בגיד אכילס

מניעת דלקת בגיד אכילס כרוכה בנקיטת צעדים יזומים המכונים טיפול בדלקת בגיד אכילס כדי להפחית את העומס על גיד אכילס. להלן כמה אסטרטגיות מניעה מרכזיות:

1. חימום נכון

• מתיחה: התחמם תמיד לפני פעילות גופנית. התמקדו במתיחת שרירי השוק וגיד אכילס כדי לשפר את הגמישות ולהפחית את המתח.

2. עלייה הדרגתית בפעילות

• הימנע משימוש יתר: הגבר את האינטנסיביות ומשך האימונים בהדרגה. הימנע מעליות פתאומיות במרחק ריצה או בעצימות, מכיוון שהדבר עלול להעמיס על הגיד.

3. בחר את ההנעלה הנכונה

• נעליים תומכות: נעלו נעליים המספקות תמיכה וריפוד נאותים, במיוחד אם אתם עוסקים בפעילויות בעלות השפעה רבה. החלף נעליים בלויות באופן קבוע כדי לשמור על התמיכה.

4. לחזק את שרירי השוקיים

• תרגיל: שלבו אימוני כוח המכוונים לשרירי השוק. שוקיים חזקים יותר יכולים לעזור להפחית את העומס על גיד אכילס.

5. אימון צולב

• מגוון פעילויות: עסוק במגוון פעילויות גופניות כדי להימנע מעבודה יתרה של גיד אכילס. תחליפו בין תרגילים בעלי השפעה גבוהה לבין תרגילים בעלי השפעה נמוכה.

6. האזן לגופך

• לנוח כשצריך: שימו לב לכל כאב או אי נוחות בגיד אכילס. אם אתם חווים תסמינים, קחו הפסקה ותנו זמן להתאוששות כדי למנוע פציעה נוספת.

טיפול: תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) משמשות יחד עם שילוב של קרח, דחיסה, הרמה ומנוחה (RICE) כדי להפחית אי נוחות ודלקת בשלבים הראשוניים של דלקת בגיד אכילס. טכניקות חיזוק ומתיחות לשרירי השוק הן דרך נוספת שבה טיפול גופני יכול לסייע בהפחתת התסמינים ולעצור אותם מלחזור. ניתוח עשוי להידרש במצבים קיצוניים או כאשר טיפול לא פולשני בדלקת בגיד אכילס אינו מוצלח. 

הליך הטיפול בדלקת בגיד אכילס כולל בדרך כלל מנוחה, קרח ותרופות אנטי דלקתיות להפחתת כאב ונפיחות. תרגילי פיזיותרפיה חיוניים כדי למתוח ולחזק את שרירי גיד אכילס ושוקיים. במקרים חמורים יותר, רופא עשוי להמליץ ​​על אורתוטיקה, הנעלה תומכת, או אפילו קיבוע זמני עם סד או מגף. לעתים נדירות, אם הטיפול השמרני בגיד אכילס נכשל, ייתכן שיידרש ניתוח לתיקון הגיד הפגוע.

• אבחון: בדיקה מקיפה על ידי רופא, כולל סקירת היסטוריה רפואית והערכה גופנית, היא השלב הראשון בטיפול בדלקת בגיד אכילס.
• אמצעים שמרניים: על מנת למזער אי נוחות ודלקת, מנסים תחילה שיטות לא ניתוחיות כמו מנוחה, שינוי הפעילות והנחת חבילות קרות.
• טיפול פיזי: כדי לחזק ולמתוח את שרירי השוק, להגביר את הגמישות ולעודד התאוששות של גיד אכילס, ניתן להציע תוכנית פיזיותרפיה משובחת.
• אורתטיקה: כדי לתת תמיכה ולטפל בבעיות ביו-מכאניות הגורמות לדלקת בגיד אכילס, רופא עשוי לרשום התקנים אורתוטיים מותאמים אישית או תוספות נעליים.
• טיפול בגלי הלם חוץ גופיים (ESWT): טכניקה לא פולשנית זו מגרה את ההתאוששות של הגיד הפגוע תוך הפחתת כאב.
• טיפול בפלזמה עשירה בטסיות דם (PRP): על מנת לזרז את תהליך ההחלמה, מוזרקת כמות מרוכזת של טסיות הדם של המטופל עצמו לתוך הגיד הפגוע.
• התערבות כירורגית: כדי לטפל בבעיה הבסיסית ולשקם את התפקוד, ניתן לקחת בחשבון הליכים כירורגיים כגון תיקון גידים, פירוק או הארכה במצבים שבהם הטיפול השמרני בדלקת בגיד אכילס אינו יעיל או אם הגיד נפצע קשה.