טיפול בעצבים צבועים

טיפול: הקו הראשון של הטיפול בעצב צבוט מורכב בדרך כלל ממנוחה, הפחתת פעילות ושיטות שמרניות כולל שימוש בחום או קרח, משככי כאבים ללא מרשם רופא ופיזיותרפיה. טיפול כירורגי עשוי להידרש כדי להקל על הלחץ על העצב הפגוע במקרים קיצוניים או כאשר הטיפולים הקונבנציונליים אינם יעילים.

סוגי עצבים צבועים

1. רדיקולופתיה צווארית: רדיקולופתיה צווארית מתרחשת כאשר עצב בצוואר נדחס, לעתים קרובות עקב פריצת דיסק או דורבן עצם. זה יכול לגרום לכאב, חוסר תחושה או חולשה המקרינים אל הכתף, הזרוע או היד.

2. רדיקולופתיה המותני: רדיקולופתיה מותנית, עצב בגב התחתון נצבט, בדרך כלל מפריצת דיסק או היצרות בעמוד השדרה. התסמינים עשויים לכלול כאבי גב תחתון, כאבי רגליים, חוסר תחושה או חולשה ברגליים או ברגליים.

3. תסמונת תעלה הקרפלית: זה קורה כאשר העצב המדיאני בפרק כף היד נדחס, לעתים קרובות עקב תנועות חוזרות או אצירת נוזלים. זה גורם לכאב, חוסר תחושה ועקצוצים ביד ובאצבעות.

4. נָשִׁית: זה כרוך בדחיסה של העצב הסיאטי בגב התחתון או בישבן, לעתים קרובות עקב פריצת דיסק. זה מוביל לכאב חד, עקצוץ או חולשה שמקרינים במורד הרגל.

תסמינים של עצבים צבועים

תסמיני עצב צבועים יכולים לכלול עקצוצים, כאב, חולשה או שבריריות באזור המושפע. תסמינים אלו עלולים לגרום לאי נוחות ולמגבלות תפקודיות כאשר הם מתפשטים לאורך העצב הפגוע.

1. כְּאֵב: כאב חד או כואב יכול להתרחש באזור שבו העצב נדחס. כאב זה עלול להקרין לחלקים אחרים בגוף, כמו הידיים, הרגליים או הגב.

2. חוֹסֶר תְחוּשָׁה: אתה עלול לחוות אובדן תחושה או חוסר תחושה באזור הפגוע, כגון האצבעות, הידיים או הרגליים.

3. עקצוץ: עצב צבוט יכול לגרום לתחושת "סיכות ומחטים", המתוארת לעתים קרובות כעקצוץ, באזור שמשרת העצב הפגוע.

4. חוּלשָׁה: חולשת שרירים יכולה להתרחש, מה שמקשה על הרמת חפצים, אחיזה בדברים או ביצוע משימות יומיומיות.

5. תחושת צריבה: יש אנשים שמרגישים תחושת צריבה או הלם חשמלי באזור שבו העצב נדחס.

גורמים לעצבים צבועים

כאשר עצב נדחס על ידי רקמות מסביב לרבות שרירים, גידים, סחוס או עצמות, התוצאה היא עצב צבוט. מצבים רבים, כגון יציבה גרועה, תנועות חוזרות ונשנות, דלקת פרקים, פריצת דיסק והיצרות בעמוד השדרה, יכולים לגרום לדחיסה זו.

1. פריצת דיסק: כאשר המרכז הרך של דיסק בעמוד השדרה דוחף דרך סדק בשכבה החיצונית הקשוחה יותר, הוא יכול ללחוץ על העצבים הסמוכים, ולגרום לכאב ולתסמינים אחרים.

2. הספרס עצם: אלו הם גידולים גרמיים שיכולים להתפתח על עמוד השדרה עקב הזדקנות או דלקת פרקים. דורבנות עצם יכולים לדחוס עצבים, מה שמוביל לאי נוחות.

3. היצרות בעמוד השדרה: מצב זה כולל היצרות של תעלת עמוד השדרה, מה שעלול להפעיל לחץ על העצבים שעוברים בעמוד השדרה.

4. פציעות: טראומות, כגון שברים או נקעים, עלולות לפגוע בעמוד השדרה או במפרקים, וכתוצאה מכך לדחיסת עצבים.

5. מתח חוזר: תנועות חוזרות או יציבה לקויה, כגון הקלדה על מקלדת או הרמת חפצים כבדים, עלולות להוביל לדחיסת עצבים, במיוחד באזורים כמו פרק כף היד או הצוואר.

מה עוזר עם דחיסת עצבים

1. שאר: הפסקות והימנעות מפעילויות המחמירות את הסימפטומים יכולים להפחית את הלחץ על העצב הפגוע.

2. פיזיותרפיה: תרגילים ומתיחות יכולים לעזור להקל על דחיסת העצבים ולחזק את השרירים הסובבים.

3. תרופות: משככי כאבים ללא מרשם או תרופות אנטי דלקתיות יכולים להפחית כאב ודלקת.

4. טיפול בחום/קרח: מריחת חום או שקיות קרח יכולה לעזור להקל על הכאב והנפיחות.

5. תנוחה נכונה: שמירה על יציבה טובה וארגונומיה, במיוחד בזמן ישיבה או עבודה, יכולה למנוע דחיסת עצבים נוספת.

6. סדים או פלטה: אלה יכולים לשתק את האזור הפגוע ולהפחית את הלחץ על העצב.

גורמי סיכון לגבי עצב צבוט:

כאשר רקמות מסביב לוחצות על עצב, זה גורם לצביטה או דחיסה, מה שמוביל לכאב או לתחושות אחרות בעצב. גורמי סיכון עצביים צבועים כוללים:

• גיל: העצמות והמפרקים כפופים לשינויים עם העלייה בגיל; שינויים אלה עלולים להוביל בסופו של דבר לצביטה או דחיסה של עצבים.  
• פעולה חוזרת ונשנית: פעילויות הדורשות תנועות חוזרות ונשנות של שורש כף היד, הכתף או היד, כגון אלו הקשורות לעיסוקים ותחביבים, מגדילות מאוד את הרגישות לעצב צבט.   
• השמנת יתר: הפעלת לחץ עודף במשקל יכול להפעיל לחץ על העצבים.   
• הֵרָיוֹן: החזקת המים והעלייה במשקל הקשורים להריון עלולים לגרום לנפיחות סביב מסלולי העצבים, ובכך לדחוס את הרקמות שמסביב ולהשפיע לאחר מכן על העצבים.   
• הספרס עצם: טראומה או מצב הגורם להתעבות העצמות, למשל, דלקת מפרקים ניוונית, עלולים לפתח דורבנות של עצמות. זה יכול להפוך את עמוד השדרה שלך לנוקשה ולגרום לצמצום החלל שבו נעים העצבים שלך, ובכך לצבוט את העצבים.   
• דלקת מפרקים שגרונית: דלקת עקב דלקת מפרקים שגרונית עלולה גם לדחוס עצבים, במיוחד במפרקים.  
• סוכרת: חולה סוכרת נוטה יותר לדחיסת עצבים.   
• מחלת בלוטת התריס: אלו עם מחלת בלוטת התריס נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בתסמונת התעלה הקרפלית.   

אבחון וטיפול ראשוני בבעיה יכולים לסייע במניעת נזק עצבי קבוע.   

מניעת עצב צבוט

ביצוע שינויים באורח החיים כדי להיות בריא יכלול גם הגנה על המפרקים ועמוד השדרה כדי למנוע את הסיכוי לעצב צבוט. להלן שינויים פשוטים באורח החיים שיעזרו: 

• תנוחות טובות. לשבת ולעמוד ישר עם כתפיים רפויות; לעולם אל תתכופף או התכופף.  
• קח הפסקות. אם אתה עושה הרבה תחביב עבודה שיש בו הרבה תנועות שחוזרות על עצמכם, קחו הפסקות תכופות כדי למתוח ולנוע.  
• שמור על משקל בריא. משקל נוסף מוסיף לחץ על העצבים שלך.  
• התאמן באופן קבוע. חלקי הגוף יהיו מחוטבים היטב באמצעות פעילות גופנית, כך שתוכל להגמיש ולפתח את השרירים שלך, מה שאמור למנוע עצבים צבועים.  
• הקפידו על טכניקות הרמה מתאימות להרמת חפצים כבדים. כופפו את הברכיים בעת הרמת חפצים כבדים. שמור תמיד על גב ישר והימנע מפיתול הגוף או תנועות טלטלות.  
• הקפידו על שינה טובה. זה הזמן שהשינה נותנת לגוף שלך לתקן ולרפא את עצמו.  
• מנע חציית רגליים לתקופות ארוכות. כי זה יוצר לחץ על העצבים שלך ברגליים.  
• אל תלבש בגדים או תכשיטים שעלולים לכווץ את העצבים שלך. 
• במהלך ההריון, שוחח על דרכים עם הרופא שלך כדי למנוע עצבים צבועים. עקב העלייה במשקל ואגירת הנוזלים הנגרמת מההריון, עולה הסיכון לחלות בעצבים.

אבחון: השלב הראשוני בטיפול בעצב צבוט הוא הערכה מקיפה על ידי רופא, שעשויה לכלול בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה כמו MRI או CT לזיהוי העצב הדחוס.

אמצעים שמרניים: כדי להקל על הסימפטומים ולהפחית את דחיסת העצבים, ניתן להציע בהתחלה שיטות לא ניתוחיות כגון פיזיותרפיה, מתינות פעילות, מנוחה וטיפול בכאב. 

הזרקות: ניתן להשתמש בזריקות קורטיקוסטרואידים בקרבת העצב הדחוס כדי למזער דלקת ולהקל על הסימפטומים אם אמצעים שמרניים אינם יעילים. 

הערכה כירורגית: ניתן לשקול ניתוח אם שיטות שמרניות לא מצליחות להקל על התסמינים או אם הם מחמירים. המנתח יעריך את מידת דחיסת העצבים ויבחר את האסטרטגיה הניתוחית הטובה ביותר. 

גישה כירורגית: מגוון שיטות כירורגיות, כגון כריתת למינקטומי, פורמינוטומיה ומיקרודיסקקטומיה, שהם טיפולי דקומפרסיה, זמינות לטיפול בעצבים צבועים. המיקום והמקור של דחיסת העצבים מכתיבים את ההליך המדויק שנבחר. 

דחיסת עצבים: הרופא מבטל או מרפה בזהירות את המבנים שצובטים את עצב עמוד השדרה, כגון רצועות עבות יותר, פריצת דיסק או דורבנות עצם, על מנת להפחית את הלחץ ולחדש את תפקוד העצבים. 

החלמה ושיקום: לאחר הניתוח, המטופלים עוברים תקופה של החלמה ושיקום במאמץ לייעל את התוצאות ולשקם את התפקוד. ייתכן שיהיה צורך בפיזיותרפיה, טיפול בכאב ושינוי פעילות במהלך תקופה זו. הקפדה על הוראות ניתוח והשתתפות בפגישות מעקב חיוניים אם ברצונך לקבל את הטיפול וההשגחה הדרושים לך בזמן שהגוף שלך מתרפא.