הפרעות קצב

הפרעות קצב הן קצב לב לא סדיר המתרחש ללא כל סיבה חיצונית נראית לעין או מצביע ספציפי. דחפים חשמליים חריגים אלה משבשים את התיאום הטבעי של התכווצויות הלב, מה שמוביל לדפוסי פעימות לב לא סדירים. הפרעות קצב יכולות להתבטא כטכיקרדיה (דופק מהיר) או ברדיקרדיה (דופק איטי), שניהם עלולים להזיק אם אינם מטופלים.

סוגי הפרעות קצב 

  ישנם מספר סוגים של הפרעות קצב, כל אחד משפיע על קצב הלב בצורה שונה:

• ברדיקרדיה: פעימות לב איטיות באופן חריג שנסחפות בדרך כלל בקצבים של פחות מ-60 פעימות לדקה.
• טכיקרדיה: קצב לב מהיר בצורה חריגה, לרוב עולה על 100 פעימות לדקה.
• פרפור פרוזדורים (AFib): החדרים העליונים של הלב רועדים, וגורמים לקצב מהיר לא סדיר.
• רפרוף פרוזדורים: יעילות לעיתים קצב פרוזדורי מאורגן, מהיר מאוד אך קבוע.
• פרפור חדרים (VFib): זה המסוכן ביותר מאחר והחדרים התחתונים רועדים וגורמים ללב לא לשאוב דם ביעילות.
• טכיקרדיה חדרית (VT): קצב לב מהיר של החדרים ויכול להפוך לאיום גבוה אם הוא ממשיך.
• התכווצויות מוקדמות: פעימות לב שקוטעות את הקצב כוללות PACs (באטריה) ו-PVC (בחדרים).
• הפרעות הולכה (בלוקים בלב): עיכובים או חסימות של חשמל בתוך הלב.

סימפטומים של הפרעות קצב

הסימפטומים של הפרעות קצב יכולים להשתנות בהתאם לסוג ולחומרה, אך הנה כמה נפוצים:

• דפיקות לב: דפיקות לב מתוארות כמירוץ, רפרוף, הלם או דילוג על פעימות.
• סחרחורת או סחרחורת: כל שינוי בזרימת הדם יגרום לתחושות של סחרחורת או סחרחורת.
• התעלפות (סינקופה): במקרים חמורים יותר, הפרעות קצב עלולות לגרום להתעלפות. 
• קוצר נשימה: שאיבת דם לקויה גורמת להגבלה בנשימה. 
• כאב או אי נוחות בחזה: זה מסמל ממצא הדורש הערכה מקצועית. 
• עייפות או חולשה: עייפות לא אופיינית עשויה להעיד על הפרעת קצב.
• פעימות לב איטיות (ברדיקרדיה): זה יכול להוסיף תסמינים כמו עייפות, חולשה, סחרחורת והתעלפות. 
• דופק מהיר (טכיקרדיה): חולים עלולים לסבול מתסמינים כמו דפיקות לב וסחרחורת. 
• פאניקה או חרדה: הפרעות קצב עלולות לגרום לפאניקה או חרדה.

הפרעות קצב מתרחשות כאשר משהו משבש את האותות החשמליים הרגילים השולטים בקצב הלב. להלן מספר סיבות נפוצות:

• מחלת לב כלילית: ירידה בזרימת הדם גורמת לפגיעה במסלולים החשמליים המסופקים ללב דרך עורקים חסומים נוספים.
• התקף לב (אוטם שריר הלב): צלקות כתוצאה מהתקף לב מפריעה לאותות חשמליים. 
• קרדיומיופתיה: מחלת שריר הלב דואגת למבנה ולתפקוד שלה.
• מצב לב: מומים מולדים עלולים לייצר הפרעות קצב כאלה בעוד שרירי לב חלשים תורמים להפרעות בקצב. 
• מצב רפואי: הפרעה מתרחשת כאשר יש חריגות במינרלים- אשלגן, נתרן וסידן.
• הפרעות בבלוטת התריס: פעילות יתר או תת פעילות בלוטת התריס יכולה להשפיע על קצב הלב.
• דום נשימה בשינה: הפרעות נשימה בזמן השינה עלולות להלחיץ ​​את הלב יתר על המידה.
• סוכרת ומחלות כליות: סוכרת תוקפת את כלי הדם והעצבים המעורבים בלב. מחלת כליות גורמת לחוסר איזון אלקטרוליטים.
• אורח חיים לא מנוהל: עישון מגביר את קצב הלב ופוגע בכלי הדם. אלכוהול עודף יכול לשבור מעגלים של הלב. צריכה גבוהה מאוד של קפאין מובילה למגוון רחב של הפרעות קצב. ממריצים כמו קוקאין יובילו להפרעות קצב שעלולות להיות מסוכנות.
• לחץ: זה קשור להעלאת קצב הלב וכן עם תרומה להפרעות קצב.
• גיל וגנטיקה: הסיכון לפתח הפרעת קצב עולה עם הגיל, בעוד שחלקם תורשתיים.

אבחון הפרעות קצב

אבחון של הפרעות קצב מחייב הערכת תסמינים, בדיקה גופנית ובדיקות, כולל: 

1. בדיקה גופנית: הרופאים בודקים סימנים של תסמינים ובודקים את הדופק. כמו כן, הם מקשיבים ללב לסימנים של הפרעות קצב ולכל קביעת תנאים מוקדמים. 

2. בדיקת אלקטרוקרדיוגרמה (ECG): בדיקה קלה כרוכה ברישום הפעילות החשמלית של הלב למטרות זיהוי הפרעות קצב, כולל מוניטורים של הולטר ומקלטי אירועים. 

3. בדיקות אחרות: משמש לקביעת תנאים בסיסיים. 

• אקו לב: אולטרסאונד המראה תמונות לב לזיהוי מצבים פתולוגיים. 
• מבחן מאמץ: מודד את קצב הלב בעת מאמץ. 
• EPS: הכנסת צנתר יוצרים מפות של פעילויות חשמליות בתוך הלב. 
• בדיקת דם: מתבצעת סקר למצבים אפשריים וחוסר איזון. 
• מבחן הטיית שולחן: מעקב אחר קצב הלב ולחץ הדם לאבחון אפיזודה של התעלפות. 
• בדיקה גנטית: מזהה הפרעות קצב אקלימיות תורשתיות. 
• הדמיית לב: בדיקת MRI או CT עבור תמונות מבנה הלב.

גורמי סיכון:

כדי למנוע ולגלות מוקדם, רצוי להכיר גורמי סיכון להפרעות קצב. חלק מגורמי הסיכון לדופק לא סדיר הם כדלקמן.

• כל מחלת לב: נזק ללב עקב מחלות עיקריות במיוחד מחלת עורקים כליליים ישפיע על מבנה הלב, ובכך ישפיע על מערכת החשמל שלו. 
• לַחַץ יֶתֶר: לחץ דם גבוה גורם להיפרטרופיה של דופן השרירי של הלב, ובכך להפריע לזרימת האותות החשמליים, ופגמים הקיימים בלידה עשויים להיות אחד הגורמים להפרעות קצב.
• ניתוח לב קודם: הפרעה לאותות החשמליים של הלב נובעת מרקמת הצלקת הנגרמת מהניתוח. 
• אורח חיים וגורמי סיכון הקשורים לבריאות: הגיל מהווה את החלק הגדול ביותר של העלייה בהפרעות קצב. היסטוריה משפחתית של הפרעות קצב, בעיות בבלוטת התריס, דום נשימה בשינה וחוסר איזון אלקטרוליטים תורמת אף היא לחוסר האיזון בקצב הלב. 
• השמנת יתר: תוספת משקל עשויה להגדיל את הסיכוי לפתח מחלות לב והפרעות קצב. 
• שימוש בחומרים: אלכוהול, עישון ושימוש בסמים (קוקאין, אמפטמינים) עלולים לגרום להפרעות קצב. 
• תרופות מסוימות: תרופות מסוימות יכולות להגביר את הסיכונים לסבול מהפרעות קצב.

סיבוכים של הפרעת קצב

• שבץ: יש מעט הפרעות קצב, כמו פרפור פרוזדורים, עלולות לגרום לאגירת דם בלב. הצטברות זו עלולה ליצור קרישי דם שעלולים להגיע למוח ולגרום לשבץ. שבץ מוחי יכול להוביל לנכויות מתמשכות או, במקרים חמורים, אפילו להיות קטלני.
• אִי סְפִיקַת הַלֵב: מצב שבו חיות הלב מהירות מדי או איטיות מדי במשך זמן רב, ייתכן שהיא לא תזרים את הדם ביעילות. זה יכול להיות גורם לאי ספיקת לב, גורם לתסמינים - בעיה בנשימה, נפיחות ברגליים.
• דום לב: הפרעות קצב מסוימות כמו פרפור חדרים יכולות להיות סיבה שבה הלב יכול לעצור בפתאומיות. מצב זה ידוע בשם דום לב. דום לב יכול להיות קטלני אם לא מטופל בזמן.
• קרישי דם:  בנוסף לשבץ, קרישי דם שנוצרים עקב הפרעות קצב יכולים לעבור לחלקים אחרים בגוף, כמו הריאות. קריש ריאות, המכונה תסחיף ריאתי עלול להיות מסכן חיים ודורש טיפול בזמן.
• נזק לאיברים: עקב הפרעות קצב, זה יכול להפחית את זרימת הדם בגוף, איברים כמו הכליות, הכבד והמוח עשויים שלא לקבל את החמצן הדרושים להם כדי לתפקד כראוי. עם הזמן, זה יכול להזיק לאיבר, במיוחד אם הפרעת הקצב גבוהה או לא מטופלת בזמן.
• החמרה במצב הלב: אם למישהו כבר יש מחלת לב, הפרעת קצב יכולה להעמיס על הלב עודף, היא עלולה להחמיר את המצב. זה יכול להפוך את ניהול בריאות הלב הכללי למאתגר יותר ועלול להוביל לסיבוכים נוספים.