טיפול במחלות אוטואימוניות

מחלות אוטואימוניות הן אותם מצבים כרוניים המתפתחים כאשר מערכת החיסון פועלת נגד עצמה ולא מגינה על הגוף. ההשפעה מותירה נזק לרקמות הרגילות כאשר המערכת החיסונית השמורה בדרך כלל מופעלת יתר על המידה ותוקפת את הגוף, מתוך מחשבה שהוא פלש לתאים. ניהול מחלות אוטואימוניות נשאר חלק מהחיים לטיפול מתמשך בתסמינים, שתמיד נובעים ממערכת החיסון הממוקדת באופן שגוי. 

סוגי מחלות אוטואימוניות

הפרעות של התופעה האוטואימונית מתרחשות כאשר המערכת החיסונית של הגוף מתחילה לבצע התקפות על התאים הבריאים של הגוף עצמו. סוגים רבים ושונים תוקפים מספר איברים או חלקים שונים בגוף. להלן סקירה כללית של כמה קטגוריות ודוגמאות נפוצות: .

• זאבת מערכתית אריתמטוס (SLE או לופוס) משפיעה על העור, המפרקים, הכליות, הלב והמוח.

• דלקת מפרקים שגרונית: זה משפיע על המפרקים וגורם לדלקת וכאב.

• סקלרודרמה: עיבוי והתקשות העור עם מעורבות אפשרית של איברים פנימיים. צורות של יובש עלולות להשפיע על בלוטות המייצרות לחות, למשל, תסמונת סיוגרן, המייצרת יובש בפה ועיניים יבשות.

• מערכת האנדוקרינית: סוכרת מסוג 1 תוקפת תאים מייצרי אינסולין של הלבלב. בלוטת התריס מושפעת מ-Hashimoto Thyroiditis, מה שמוביל להיפותירואידיזם. פעילות יתר של בלוטת התריס נגרמת על ידי מחלת גרייבס המשפיעה על בלוטת התריס. מחלת אדיסון הורסת בלוטות יותרת הכליה. 

• מערכת העיכול: המחלה מערבת את המעי הדק ונקראת מחלת צליאק מכיוון שהיא תוצאה של גלוטן. מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית הם השמות האחרים המובילים למצבים דלקתיים במערכת העיכול. דלקת כבד אוטואימונית היא המצב הנוסף המשפיע על הכבד. 

• מערכת עצבים: כיסויי תאי עצב פגומים עקב טרשת נפוצה, MG מתייחס לעצבי תקשורת ושרירים חלשים, בעוד שמערכת העצבים ההיקפית ממוקדת על ידי תסמונת Guillain-Barre. 

• עור: פסוריאזיס גורמת להאצת צמיחת תאי העור, מה שמוביל להיווצרות כתמים אדומים וקשקשים, בעוד ויטיליגו מוביל להרס של תאים המייצרים פיגמנטים, וכך נוצרים כתמים לבנים. 

תסמינים של מחלות אוטואימוניות:

התסמינים של מחלות אוטואימוניות יכולים להשתנות במידה רבה בהתאם למצב הספציפי, אך כמה סימנים נפוצים כוללים:

1. עייף: תחושת עייפות רבה גם לאחר מנוחה.
2. כאב משותף: נפיחות וכאבים במפרקים, מקשים על התנועה.
3. בעיות עור: פריחות, אדמומיות או שינויים בצבע העור.
4. קַדַחַת: חום קל עלול להתרחש כאשר הגוף נלחם באיום הנתפס.
5. בעיות עיכול: בעיות כמו שלשול, נפיחות או כאבי בטן.
6. חוסר תחושה או נימול: תחושות בידיים וברגליים עקב נזק עצבי.
7. נשירת שיער: דילול או אובדן שיער בכתמים או בכל הגוף.

גורמים למחלות אוטואימוניות:

הגורם המדויק למחלות אוטואימוניות אינו מובן במלואו, אך מספר גורמים עשויים לתרום:

1. גנטיקההיסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות עשויה להגביר את הסיכון.
2. זיהומים: זיהומים מסוימים עלולים לגרום למערכת החיסון לתקוף את רקמות הגוף.
3. גורמים סביבתיים: חשיפה לכימיקלים, רעלים או מזהמים יכולה לשחק תפקיד.
4. שינויים הורמונליים: מחלות אוטואימוניות שכיחות יותר בנשים, מה שמצביע על כך שהורמונים עשויים להשפיע על התפתחותן.
5. לחץ: מתח פיזי או רגשי יכול להשפיע על המערכת החיסונית, ועלול להוביל לתגובה אוטואימונית.

גורמי סיכון למחלות אוטואימוניות

הפרעות אוטואימוניות הן מורכבות ביותר, ולכן, כל הסיבות לסוגי מחלות כאלה טרם נחשפו במלואן. עם זאת, כבר נמצאו מספר גורמי סיכון המגבירים את הרגישות של הפרט לסוגים כאלה של מחלות. להלן גורמי המפתח השונים:

• גנטיקה: היסטוריה משפחתית גורמת לסיכון גבוה יותר לפתח מחלות אוטואימוניות; גנים ספציפיים המגבירים את הסיכון אינם מבטיחים שהמחלה תתפתח.
• מין: מחלות אוטואימוניות שכיחות יותר בנשים מאשר בגברים, כנראה בגלל גורמים הורמונליים כמו אסטרוגן.
• גורמים סביבתיים: זיהומים ספציפיים, רעלים, עשן סיגריות ואור שמש פועלים כטריגרים לתגובות אוטואימוניות וגורמים למחלות כמו דלקת מפרקים שגרונית וזאבת.
• גורמים הורמונליים: תנודות של הורמונים במהלך הריון או גיל המעבר עלולות להשפיע על הופעתה וחומרת המחלה האוטואימונית.
• גורמי אורח חיים: סוגים ספציפיים של דיאטות, השמנת יתר ומתח משפיעים על מחלות אוטואימוניות, ומשפיעות במידה רבה על דלקות והתלקחויות.
• גורמים אחרים: כמה מחלות אוטואימוניות הן גם ספציפיות לגיל, תלויות באתניות וקשורות לחוסר איזון של המיקרוביום של המעי. 

מניעה

לא ניתן למנוע לחלוטין מחלות אוטואימוניות, אך אורחות חיים מסוימים יכולים להוריד את הסיכון ואת היקף התגובות האוטואימוניות כפי שנקבע על ידי גורמי הסיכון לעיל.

• מעיים בריאים: שמירה על בריאות המעיים עם תזונה עשירה בסיבים, פרוביוטיקה והימנעות ממזון מעובד, סוכר, ממתיקים וכדומה מספקת תפקוד חיסוני מיטבי.
• ניהול לחצים: נהל מתח באמצעות מדיטציה, יוגה, נשימה ושינה.
• דיאטה בריאה: התמקדו במזון שלם, לא מעובד, הקפידו על צריכת ויטמין D, זיהוי רגישויות למזון והגבלת מזון מעובד.
• צמצם את החשיפה לרעלים מסוכנים לבריאות: השתמש בכל ההימנעויות הללו מחומרי הדברה, מתכות כבדות, מזהמים, בין היתר בין רעלנים סביבתיים, כמו גם מעישון. 
• משקל בריא: השמנת יתר קשורה לדלקת כרונית; להתאמן באופן קבוע. 
• מספיק שינה: מערכת חיסון מתפקדת היטב צריכה לישון מספיק. 
• שימו לב לזיהומים: היגיינה אישית טובה, כגון שטיפת ידיים באופן קבוע, תשאיר אותך נקי מזיהום. ודא שאתה מעודכן בחיסונים. 

תרופות למחלות אוטואימוניות: המטרות העיקריות של הטיפול האוטואימוני במחלה הן לשלוט בסימנים ותסמינים, למנוע מהמחלה להחמיר ולהפחית את התגובה החריגה של המערכת החיסונית. תרופות אנטי-ראומטיות משנות מחלה (DMARDs), תרופות מדכאות חיסון כגון תרופות סטרואידים ותרופות ביולוגיות המכוונות לתהליכים דלקתיים מסוימים הם טיפולים נפוצים. תזונה מזינה, פעילות גופנית סדירה, ירידה במתח ושינה מספקת הם שינויים נוספים באורח החיים שיכולים לשפר את הבריאות הכללית ולשפר את יעילות הטיפולים.

• אבחון והערכה: כדי לאשר את ההפרעה האוטואימונית ולקבוע את חומרתה, איש מקצוע רפואי יבצע הערכה יסודית הכוללת סקירה של ההיסטוריה הרפואית שלך, בדיקה גופנית ובדיקות אבחון.
• בחירת תרופות: תרופות מתאימות מומלצות בהתאם לאבחנה ולמידת התסמינים. אלה יכולים לכוון למרכיבים מסוימים של התגובה החיסונית וכוללים קורטיקוסטרואידים, תרופות אנטי-ראומטיות שמשנות מחלה (DMARDs), תרופות ביולוגיות או תרופות מדכאות חיסוניות.
• ניהול תרופות: המטופלים מקבלים מידע על תופעות לוואי אפשריות ותגובות רעות ומקבלים הנחיות כיצד לקחת תרופות, בין אם דרך הפה, תוך ורידי או בזריקות.
• ניטור והתאמות: ניטור קבוע של תסמינים, פעילות המחלה ותופעות לוואי אפשריות של תרופות הוא חיוני. ספקי שירותי בריאות עשויים להתאים את מינון התרופות או להחליף תרופות על סמך תגובת הטיפול והסבילות.
• שינויים בסגנון חיים: מומלץ למטופלים לבצע שינויים באורח החיים כדי לתמוך ביעילות הטיפול ובבריאות הכללית. זה עשוי לכלול אימוץ תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה, טכניקות לניהול מתח, שינה מספקת והפסקת עישון.
• תמיכה וחינוך מתמשכים: המטופלים מקבלים תמיכה, חינוך וייעוץ מתמשכים כדי לעזור להם להבין את מצבם, אפשרויות הטיפול ואסטרטגיות הניהול העצמי שלהם. קבוצות תמיכה ומשאבים עשויים להיות מומלצים גם לתמיכה נוספת.
• טיפול מעקב: פגישות מעקב קבועות עם ספקי שירותי בריאות מתוכננות למעקב אחר התקדמות המחלה, תגובת הטיפול וסיבוכים אפשריים. התאמות לתוכניות הטיפול מתבצעות לפי הצורך כדי לייעל את התוצאות ואיכות החיים.