זאבת אריתמטוס
Lupus Erythematosus מערכתית (SLE), המכונה בדרך כלל זאבת, היא מחלה אוטואימונית כרונית שעלולה להשפיע על חלקים שונים בגוף, כולל העור, המפרקים, הכליות, הלב, הריאות, תאי הדם והמוח. התסמינים השכיחים כוללים פריחה בעור, עייפות, בעיות בכליות, כאבים בחזה, חום ואחרים. האבחנה כרוכה לרוב בהיסטוריה רפואית יסודית, בדיקה גופנית והערכת תסמינים.
קבע פגישה
על לופוס אריתמטוסוס
הטיפול בזאבת כולל שילוב של תרופות לטיפול בסימפטומים שונים ולשלוט בתגובה החיסונית. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) משמשות להקלה על כאבים ודלקות, בעוד שתרופות אנטי מלריה מסייעות בשליטה במחלה ומפחיתות התלקחויות. במקרים חמורים, תרופות מדכאות חיסון וקורטיקוסטרואידים נקבעים כדי לדכא את מערכת החיסון הפעילה מדי. לצד טיפול תרופתי, שינויים באורח החיים, כגון הגנה מפני השמש וניהול מתח, ממלאים תפקיד מכריע במזעור התסמינים ושיפור הרווחה הכללית. בדיקות סדירות ותקשורת פתוחה עם ספקי שירותי בריאות חיוניים לתכנון תוכניות טיפול מותאמות אישית ולהשגת תוצאות טובות יותר לטווח ארוך עבור חולי לופוס.
הליך של לופוס אריתמטוסוס
הטיפול ב-Systemic Lupus Erythematosus (SLE) כולל גישה מקיפה שמטרתה ניהול תסמינים, מניעת התלקחויות ומזעור נזקים לאיברים.
אבחון לרוב כרוך בהיסטוריה רפואית יסודית, בדיקה גופנית והערכת תסמינים. ניתן לבצע מחקרי הדמיה, כגון צילומי רנטגן או אולטרסאונד, כדי להעריך את מעורבות האיברים.
תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) עשויות לשמש לניהול כאב ודלקת. ניתן לרשום קורטיקוסטרואידים או תרופות מדכאות חיסון כדי לדכא את התגובה החיסונית הפעילה מדי.
במקרים מסוימים, תרופות ביולוגיות, כגון belimumab, עשויות להירשם כדי להתמקד בהיבטים ספציפיים של מערכת החיסון המעורבת בזאבת.
ניטור קבוע על ידי ספקי שירותי בריאות חיוני להערכת פעילות המחלה, ניהול תרופות וטיפול בתסמינים או סיבוכים מתעוררים.
במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח כדי לטפל בסיבוכים ספציפיים או נזק לאיברים שנגרמו על ידי זאבת.
