ניתוח אשכים לא ירד
שיטה מתקנת הנקראת ניתוח אשך לא ירד (לפעמים נקראת אורכידופקסיה או אורכיופקסיה) משמשת לטיפול ב-cryptorchidism, הפרעה שבה אחד או שני האשכים אינם יורדים לשק האשכים לפני הלידה. מטרת ההליך היא להעביר את האשך/ים שלא ירדו לאזור שק האשכים על מנת לקדם התפתחות בריאה, להפחית את האפשרות לבעיות ולשמור על פוריות. ביצוע חתך קטן במפשעה או שק האשכים, מציאת האשך הלא יורד והכנסתו בזהירות לשק האשכים הם שלבי הטיפול, המתבצע בדרך כלל בגיל הרך. כדי לשמור על האשך במצב החדש, ניתן להשתמש במספר שיטות. הליך כירורגי מוצלח מפחית את הסיכוי לבעיות ארוכות טווח כולל אי פוריות וסרטן האשכים על ידי הקלה על התפתחות ותפקוד תקינים של האשכים. טיפול מעקב חיוני כדי לעקוב אחר התוצאות שלאחר הניתוח ולהבטיח תוצאות מיטביות.
קבע פגישה
על ניתוח אשכים לא יורד
סימפטומים: הקלה ישירה בסימפטומים אינה מושגת על ידי ניתוח אשכים לא יורד. בבדיקה גופנית, ההפרעה שבבסיסה, מצב ידוע עשוי להופיע כאשך שכמובן נעדר או בלתי נראה בשק האשכים.
גורם: כאשר אחד או שני האשכים אינם יורדים לשק האשכים לפני הלידה, מצב המכונה תוצאות. למרות שהסיבה המדויקת נותרת לעתים קרובות בלתי פתורה, גורמים כמו הפרעות הורמונליות, רגישות גנטית והפרעות בגדילת העובר עשויים לתרום למצב זה.
הסעד: הטיפול העיקרי במצב המכונה ניתוח אשך לא ירד, ספציפית אורכידופקסיה או אורכיופקסיה. סידור מחדש של האשך/ים הלא יורד לתוך שק האשכים הוא ההליך הכירורגי המשמש כדי להבטיח התפתחות נכונה, להפחית את הסיכון לבעיות ולשמור על פוריות. כדי למקסם את התוצאות ולהימנע מהשלכות ארוכות טווח פוטנציאליות הקשורות למצב שאינו מטופל, מומלץ להתערב כירורגית מוקדמת.
הליך של ניתוח אשך לא יורד
אופן ההכנה: המטופל עובר הערכות טרום ניתוחיות, כולל סקירת היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, ואולי מחקרי הדמיה, כדי להעריך את המיקום והמצב של האשך/ים שלא ירדו.
מינהל הרדמה: הרדמה ניתנת כדי להבטיח את הנוחות והבטיחות של המטופל במהלך ההליך. זה עשוי לכלול הרדמה כללית או הרדמה אזורית, בהתאם לגיל המטופל ולהעדפת המנתח.
חֲתָך: המנתח מבצע חתך קטן במפשעה או שק האשכים כדי לגשת לאשך/ים שלא ירדו. גודל ומיקום החתך עשויים להשתנות בהתאם למיקום האשך וגורמים אחרים.
גיוס אשכים: האשך/ים הלא יורד ממוקמים בקפידה ומגוייסים ממקומם הלא תקין, בדרך כלל בתוך תעלת המפשעתי, ומורידים אל שק האשכים.
קיבוע: האשך/ים מאובטחים בשק האשכים באמצעות תפרים או טכניקות קיבוע אחרות כדי למנוע מהם לעלות מחדש לתוך תעלת המפשעה.
סגירה: לאחר שהאשך(ים) נמצאים בשק האשכים ומאובטחים, החתך נסגר עם תפרים או דבק כירורגי. המנתח מבטיח סגירת פצעים נכונה כדי לקדם ריפוי ולמזער צלקות.
טיפול לאחר ניתוח: המטופל נמצא במעקב באזור ההתאוששות עד להתעוררות מלאה ויציבה. ניתנות הנחיות לאחר הניתוח, כולל טיפול בפצעים, טיפול בכאב והגבלות פעילות. פגישות מעקב מתוכננות כדי לעקוב אחר התקדמות הריפוי ולהעריך כל סימן של סיבוכים.
